קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא, לא זכורה לי דורסנות מהסוג הזה. יום ראשון, שהוא לא יום כנסת, ולצערנו הרב הוא יום צום, 17 בתמוז – חלק מהחברים צמים ביום הזה, חלק מהחברים ומהחברות צמים ביום הזה – מזמינים לישיבה הכי שנויה במחלוקת. עידית סילמן, שעומדת בראש הוועדה המסדרת, מזמנת ישיבה. ואחרי זה, למוחרת, ב-08:30 – לא בסדר?
למוחרת ב-08:30 – להביא את החוקים לפטור מחובת הנחה, ובין יתר הדברים יש שם כמובן חוק שבו מדירים את הציבור החרדי מהדיינים. אני לא זוכר תקופה כזאת רעה בכנסת. אני זוכר מחלוקות, מחלוקות קשות, אני לא זוכר מצב כזה שבו הכנסת הפכה למרמס.
יש פה שני חלקים בכנסת. יש פה את החלק של הקואליציה ויש את החלק של האופוזיציה. הקואליציה לראשונה נעזרת בחברי הכנסת הערבים. זה בסדר, אני לא רואה בזה חיסרון, אבל זה דבר חדש. על כל פנים העם מחולק ממש לשניים, וחלק אחד לוקח הכול.
אדוני היושב-ראש, אנחנו בגוש הימין והדתיים, אנחנו נצביע נגד ועדת החוקה. אנחנו לא נשלח חברים לוועדת החוקה. המציאות הזו לא יכולה להימשך. אנחנו לא נסכים שאנחנו נהיה עלה תאנה לכל הדברים שעושים, והאמת היא שחבריי אמרו את הדבר הזה. ועדת חוקה היא הוועדה הכי חשובה מבחינת החקיקה בכנסת.
ועדת החוקה היא ועדה שאליה מתנקזים הנושאים של דת ומדינה, נושאים של חקיקה בכלל, שהם מאוד חשובים לכולם. אז הקואליציה צריכה לשים בראש ועדת החוקה מישהו רפורמי, שמבחינתנו זה ברור לחלוטין מה הוא מתכוון לעשות. הרפורמים פגעו בכל הקדוש והיקר לנו. תקעו – אמרתי את זה כבר – סכין בגב התורה הקדושה. אז זה מה שצריך לעשות. זה לא מעניין בכלל את מי שעוד נמצא כאן. לא רלוונטיים, כל הדברים האלה.
אני רוצה, לסיום, אדוני היושב-ראש, להצטרף לדברים שנאמרו קודם, נדמה לי על ידי חבר הכנסת אבי מעוז, ולאחר מכן בנושא הזה של היחסים עם בית המשפט העליון. בית המשפט העליון, השבוע, בנושא של הבית היהודי, של המשפחה היהודית, פסק נגד בית הדין הרבני הגדול, שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני הגדול, והוא הוכיח שהוא בעל הבית ושלא יגידו לו מה להגיד ומה לא להגיד. אבל יתרה מזו, גם נגד הכנסת, שהכנסת קיבלה החלטה פה אחד לגבי הנושא של העמותות של המיסיון, שלא לתת להן את סעיף 46, שלא לתת להן את הפטור מתרומות, ממס על תרומות – בא בית המשפט וקובע ככה, כלאחר יד, שמה שהחליטה הכנסת ומה שהיא החליטה פה-אחד – ולא כמו בדברים אחרים שהם אמרו – היא לא קיבלה החלטה.
הרבה שנים – אני מסיים – היא לא קיבלה החלטה במשך שנים. פה ישבו, דנו כולם, קבעו נוהל, ובא בית המשפט ואמר שההחלטה של הכנסת אינה נכונה. אני אומר לכם, שופטי בית המשפט העליון הבריונים, אנחנו ננצח אתכם. מספיק עם ההשתלטות הבריונית הזאת. מאפיה.
429 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.