קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. לפני רגעים אחדים דיבר כאן ועמד כאן חבר הכנסת יואב גלנט, והשתלח בחברה הבדואית והשתלח בתושבי הנגב הבדואים. אני לא רוצה לענות עכשיו בהרצאה לגבי כל הטעויות שהוא דיבר עליהן כאן, וכמה שהוא לא מכיר את האוכלוסייה הבדואית ולא מכיר את הנגב למרות השנים שבהן היה מפקד פיקוד דרום בצבא והסתובב בנגב, אבל אני רוצה להגיד לו שבמשמרת שלו כשר החינוך – יש בית ספר בתל ערד, ליד כסייפה, שנבנה בשנת 1962 ועדיין אין שם מים זורמים, עדיין מובילים את המים במכליות לבית ספר שיש בו 500 ילדים.
וזה במשמרת של הליכוד, במשמרת של יואב גלנט.
אני רוצה להזכיר לו שיש בית ספר באל-עזאזמה ג' ששם אין כביש גישה, אין מים זורמים, וכל העוולות שנעשו – רק במשרד החינוך, רק במקום שהוא היה מופקד עליו, כל הכישלונות האלה. אז גלנט, אל תטיף מוסר, תגיד שאתה נכשלת, תגיד שאתה כועס שהצינור שינקת ממנו כל השנים עכשיו נפסק, וכואב לך. מה לעשות, אדוני היושב-ראש, כואב לו. אני מבין אותו. אבל חלאס, זהו. זה נגמר. תודה, אדוני.
172 מילים של סעיד אלחרומי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.