קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתגן על זכות הדיבור שלי.
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר בשבחו של היישוב אביתר, שעלה על הקרקע בעקבות רצח מזעזע בצומת תפוח – ולא סתם בעקבות רצח, אלא בעקבות סדרת פיגועים שהיו במקום הזה, אחד אחרי השני; כשכל מי שעומד בצומת תפוח יודע שכל השטחים מסביב, שטחי ארץ ישראל, הולכים ונגזלים מתחת לרגלינו על ידי הרשות הפלסטינית ואין מי שמונע ועוצר את זה. תחת הכאב הכפול הזה, הכאב של הפיגועים והכאב של גזלת אדמות ארץ ישראל מתחת לרגלינו, קם היישוב הזה, כתשובה חיובית שבאה ואומרת: דווקא במקום שממנו מנסים לעקור אותנו – שם אנחנו נכה שורשים. וקרה דבר מופלא, אדוני היושב-ראש. התקבצו והגיעו למקום הזה לא עשרות ולא מאות, אלא אלפי אנשים שחשו את הכאב הגדול הזה; כאב שאומר: אנחנו לא זרים בארץ הזאת; אנחנו לא מוכנים שיירו עלינו כשאנחנו עומדים בטרמפיאדה, ואנחנו לא מוכנים שיגידו שאסור לנו להתיישב בארץ הזאת, כי זאת הארץ שלנו. וקם יישוב. קם יישוב יש מאין, מתוך אהבה גדולה לארץ ישראל, מתוך דבקות גדולה בארץ הזאת, שהיא ארץ חיינו.
ועכשיו, השאלה הגדולה היא: אם היישוב הזה יישאר או ייעקר. ואני רוצה להגיד ששמעתי שהשר לשעבר אריה דרעי, ובעזרת השם לעתיד גם, היה ביישוב יחד עם כל סיעת ש"ס אתמול, אם אני לא טועה, והוא רצה לפנות לשר הביטחון על מנת שכל היישוב יישאר.
אין יותר טוב מזה, כי מסביב לאביתר יש מאות ואלפי מבנים בלתי חוקיים, שלא מוקמים סתם על ידי מישהו – הם מוקמים על ידי הרשות הפלסטינית בכוונת מכוון כדי לגזול את הקרקע מאיתנו.
ועכשיו מה? עכשיו, מציעים לתושבי אביתר – – –
אם הבדיחה לא הייתה על חשבוננו, היינו צוחקים.
יוצא שהשר לשעבר דרעי הציע להשאיר את היישוב על מקומו – –
– – ופה מציעים לפנות אותו ולהקים במקום רק ישיבה, אבל בעזרת השם – –
321 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.