קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את המציעים על החוק הזה. אני מאמינה בלב שלם בימין כלכלי ובתחרות, וכל תחבורה שיתופית מקוונת שבסוף תוריד את המחיר לאזרחי מדינת ישראל ותייצר איזשהו סוג של תחרות בריאה היא מבורכת.
אני רוצה רגע לעבור לסדר-יומה המעוות של הכנסת בדבריי. תראו, היום היה אמור להיות דיון שחיכיתי לו בוועדת חוץ וביטחון. יושב כאן יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אני מנצלת את הבמה גם כדי לפנות אליו. חיכיתי מאוד לנציגי הצבא כדי לדבר על אוכלוסיית משרתי המילואים. במהלך השבועות האחרונים, שלושה שבועות, אני מקבלת לא מעט פניות מאנשי מילואים שאומרים לי: שרון, תראי, פתאום הוקפצנו ללבנון, לפעילויות באיראן – כל איש מילואים על פי משימתו – ואנחנו בתחושה של חוסר ודאות. אם היינו אמורים בשנת 2026 לעשות עד תקרת גג של 60 ימי מילואים, המציאות השתנתה. יש מערכה, שאגת הארי, יש מערכה מתפתחת בלבנון, ולכן אנחנו מתחילים להבין שהמציאות שלנו כבר לא כל כך ברורה.
נתנו לנו התראה ללבנון, אנחנו לא יודעים מתי אנחנו צריכים להגיע, אבל מה שברור בהחלט זה שהמועדים שהם תכננו על פיהם את הליין של הטעם שלהם הם כבר מועדים לא רלוונטיים. זאת אומרת, איש המילואים פתאום, תחשבו, בראשית דרכו, מבין שכל לוחות הזמנים שלו התערערו. אלה שהיו צריכים לשרת רק בקיץ פתאום לא עושים את פסח, ויכול להיות שגם את שבועות; משפחות פתאום יסבו לשולחן החג בלי האבא, בלי האימא, על פי המגדר של המשרת, והכול בעצם מתערער.
אחד הדברים שרציתי לשאול את הצבא – והיה אמור להגיע היום רח"ט תומכ"א לדיון – זה איך נערכים לזה. א. זה אומר שאנחנו עוד מאותו דבר – שנת 2026 הולכת להיראות לפחות כמו שנת 2025, אם לא יותר גרוע, והרי הציגו לנו כבר שמתכנסים לאיזשהו מודל ומקצצים בימי העיבוד ומקצצים בשבוע-שבוע. ורציתי לשאול, איך בסוף מתבוננים באותם משרתי מילואים שכותבים: אנחנו קופצים, מתארגנים עם טרמפים – איך מסתכלים בעיניים שלהם ונותנים להם את הפתרונות. ודווקא הדיון הזה היום נדחה. יותר חשוב לקיים אתמול שמונה שעות על בתי דין רבניים; יותר חשוב היום לקדם דיון על חוק שירות לאומי אזרחי – אלה שלא מתגייסים לצבא, שלא הולכים להיות לוחמים, שלא מוקפצים עכשיו לעזה.
ושוב, אנשי המילואים – הזקנה יוצאת למסדרון – הם אחרונים בסדר העדיפויות. אדוני, זה הרי לא שפוי מה שקורה כאן. הם היו צריכים להיות בראש סדר העדיפויות שלנו. היינו צריכים לדון על אנשי המילואים בדקה שנתנו להם צו 8.
ולכן אני אומרת, אתם ממשלה. אחד הדברים המרכזיים שהייתם צריכים לשים בראש סדר העדיפויות – אדוני, משפט אחרון – זה את אנשי המילואים, את אלה שלא שואלים שאלות – מתייצבים. תודה רבה.
413 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.