קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני גאה להציג בפניכם את הצעת החוק הזאת, הנקראת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום תחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת). מה אני אגיד לכם, חברים, זאת בהחלט הצעת חוק ראויה, טובה, שאני עובד עליה זה תקופה, ואין הרבה מה להסביר, האמת. כל אזרחי ישראלי שטס לחו"ל, בלמעלה מ-80 מדינות הוא נוחת בשדה תעופה, מזמין אובר, מזמין ליפט, בולד, זולו, בלי סוף אפליקציות שמאפשרות לכל אדם להגיע מנקודה A לנקודה B בפשטות, ביעילות, בצורה זולה, בצורה נוחה. וזהו, אנחנו רוצים שמדינת ישראל תתקדם לעבר הקדמה. כמו שיש בכל העולם, ככה יוכלו אנשים לרכוש תחבורה זולה ויעילה.
אני שומע בשבוע-שבועיים האחרונים שבעקבות הצעת החוק הזאת Uber Eats מתכוונת להגיע, וכבר מגייסת עובדים, להתחרות בוולט. זו דוגמה, אדוני היושב-ראש, למה תחרות עושה. ברגע שאתה פותח פתח קטן, הינה, אתה רואה שמגיעה תחרות גם לעניין הזה של משלוחי המזון; וולט היא כמעט חברה בודדת בשוק, יש לה כמה מתחרים קטנים, אבל הינה אובר הודיעה שהיא הולכת להתחרות גם בהם. לכן, הדבר זה של תחרות הוא סופר סופר חשוב.
אני קורא מכאן לשר האוצר, כמובן, ולמשרד האוצר, שייתנו יד בנושא הזה, כי בסופו של דבר את החוק הזה לא יהיה אפשר להמשיך לקדם בלי פיצוי הולם – לא לנהגי המוניות, נהגי המוניות כולם בעד החוק הזה; בעלי הזכות הציבורית, שקנו לפני שנה, שנתיים, שלוש זכות ציבורית ממיטב כספם, יצטרכו לקבל איזשהו פיצוי. ולכן כששר האוצר אומר שהוא ימין כלכלי והוא בעד כמובן לפתוח את השוק לתחרות ובעד להוזיל את יוקר המחיה, זה הדבר העיקרי, ראוי שהוא יבוא וישים כסף גם פה בסיפור הזה, זה לא יעבוד בלי פיצוי הולם, ואזרחי ישראל יוכלו ליהנות מתחבורה ציבורית זולה, יעילה, מתקדמת. זו בסופו של דבר המטרה.
אני כמובן מודה לחברי הכנסת – לחבר הכנסת איתן גינזבורג, על השותפות; לחבר הכנסת אילוז, על השותפות הרבה; כמובן לשרת התחבורה, שתומכת במהלך; ולחבר הכנסת ינון אזולאי, שנותן לנו תמיכה מאחורי הקלעים לדבר הזה, כל הכבוד. תודה גם לך, חברת הכנסת גוטליב, על הדברים.
ואם נותרה לי דקה אחרונה, אדוני היושב-ראש, אני אומר: בכלל, חברי הכנסת, זה זמן להתעלות לגודל השעה. אנחנו באמת באמת בזמנים היסטוריים. למען המלחמה הזאת מדינת ישראל הוקמה, הרעיון הציוני כולו היה שנוכל להגן על היהודים, נוכל להגן על העם היהודי.
תודה רבה, אבל כשהרצל הקים את הרעיון הזה, מה שעלה במוחו ומה שהוא התכוון לו הוא שהעם היהודי יוכל להישמר. ואני, כנכד לניצולי שואה, לניצולים של מלחמת העולם השנייה, כל ההבדל – אתה יודע מה, אמרתי את זה השבוע, ואגיד שוב: אח שלי קיבל צל"ש הרמטכ"ל, וסבא שלי, שהיה במלחמת העולם השנייה, הגיע לטקס הזה ופשוט בכה. הוא כולו היה בדמעות כי בשבילו לראות את אח שלי מקבל צל"ש הרמטכ"ל, יהודי מחזיק נשק, זה דבר שהוא צריך להודות עליו יום-יום.
זה בן דודי, האלוף משנה. מה שאני רוצה להגיד הוא שבסופו של דבר – אתם יודעים, אפשר ליפול פה לעניינים הקטנים, לוויכוחים הקטנים, אבל בסופו של דבר אנחנו היום, כשאנחנו נלחמים באויב הנאצי האיראני, זה ממש ממש לקיים את תכליתה של מדינת ישראל.
ולכן ראוי שנתעלה לגודל השעה. תודה רבה לכם, חברי הכנסת, ואני כמובן קורא לכם לתמוך בהצעת החוק, תודה.
504 מילים של משה פסל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.