קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
- - אתן מייצגות רק רופאים ומסכנים. ככה היא אמרה, אלה בדיוק המילים שנאמרו כאן. נשות האופוזיציה מייצגות רק רופאים ומסכנים. אז כן, זאת השליחות שלי. השליחות שלי, כן, לייצג אנשים מסכנים. אין לי מושג מה השליחות שלך חוץ מלהרוס את בית המשפט, אבל גם זו סוג של אג'נדה לא מובנת.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני, אתה יודע שאני אוהב חומרים קצת כבדים לפעמים, אז ברשותך, מכתב מ-1947, ה' בניסן תש"ז. זה ממש עכשיו לפני כמעט 80 שנה: "לכבוד המנהל והמורים של בית הספר" – מישהו פה כותב למנהל ולמורים – "פה עיר הקודש תיבנה ותיכונן. הינני מחויב להעיר את כבודו על העניין. היום בשעות שלפני הצוהריים, בעוברי על פני בית הספר והלאה לרחוב יפו-בן יהודה" – זה במרכז העיר כאן – "ראיתי מתוך חבורת ילדים יוצאי בית הספר פגעו איזה מהם, פעמיים ופעם, פגיעה שבגוף והתגרות גסה בערבים רוכלי רחוב שעברו אז שם. פעמיים – יחד בשני הערבים, אחד צעיר ואחד זקן, שהיו משותפים בעניינים כנראה, התחל בצעיר והמשך בזקן בגסות מיוחדת. זה היה מרחק קטן משער החצר של בית הספר. אחר כך שוב בצעיר אחד, במדרכת רחוב יפו ליד תחילת רחוב בן יהודה. נצטערתי והתביישתי מאוד למראה עיניי זה.
"מתוך מרוצת הילדים והשתובבותם, לא עלה בידי להשיגם להעירם על כך. איני יודע מי הילדים האלה", מי ההורים שלהם, מי המורים שלהם, "יודע אני רק זה" – שהם יצאו מבית הספר שלכם – הוא אומר. "לא כולם – לא כל חבורת הילדים שיצאו מבית הספר – עסקו באותה פגיעת התגרות מגונה, אלא איזה מהם", והיה אולי גם מי שמחה. העובדה הזו הכאיבה והעליבה אותי ומחייבת אותי – אומר אותו כותב למנהל בית הספר והמורים – להעירכם על הצורך בתשומת לב מיוחדת לביטול אפשרויות כאלה, "גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי היישובי והמדיני של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים. בכל כבוד ויקר" – אומר הכותב – "בתוחלת קידוש השם לישע עמו ונחלתו".
אדוני היושב-ראש, לא כתבה את זה שקמה ברסלר, ועמית הלוי לא כתב את זה, או מישהו מקפלן. הכותב כאן הוא הרב צבי יהודה קוק, בנו של הרב קוק, בשיחות שערך הרב אבינר ביחס לנוכרי אשר בקרב הארץ. אז אדוני היושב-ראש, אבל פה, כשאנחנו עוסקים בטרור יהודי, שאנשים נפגעים רק בגלל שהם ערבים – צרצרים, שתיקת הכבשים. ונכון, זה מיעוט, ונכון, כל ההסברים שבעולם, אבל המנהיגות, כולל אנשים שיושבים בבית הזה, לא עומדת. חלקה נותן גיבוי בגלוי, חלקה במובלע. היציאה נגד יהודים שפוגעים בערבים חפים מפשע מסוכנת להתיישבות ביהודה ושומרון – ואני אומר את זה כמתיישב – מסוכנת לזכותנו על הארץ הזו, מסוכנת ליהדות שאנחנו מאמינים בה, למוסר ולאיך שהמדינה הזו צריכה להיראות. תודה.
421 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.