קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום יחד עם חבריי דן אילוז, משה פסל, רון כץ, ומביאים בשורה. לא עוד תיקון לחוק, אלא תחילתה של מהפכה צרכנית בסדר גודל שלא נראה כאן כבר שנים, מהפכה שתשנה את הדרך שבה כולנו צורכים שירותי תחבורה במדינת ישראל.
כשאנחנו מדברים על חוק התחבורה השיתופית המקוונת, או בשמו הידוע יותר, חוק אובר, צריך ללכת אחורה קצת יותר מעשור. תזכרו את מהפכת הסלולר שאותה הוביל השר לשעבר משה כחלון. אני זוכר את הקולות אז. היו מי שחששו שהחברות יקרסו, שהשירות ייפגע, שהשוק יהיה פרוץ – ותראו איפה אנחנו היום: ישראל נהנית משירותי סלולר מהזולים והמתקדמים ביותר בעולם, ואולי אפילו הכי זולים בעולם לפי חלק מהמדדים. וזה בדיוק מה שיכול לקרות כאן בישראל גם בתחום התחבורה. אין לי ספק שהתחרות היא הכלי העוצמתי ביותר להורדת יוקר המחיה ולשיפור איכות החיים של האזרח.
במשך שנים מדינת ישראל דשדשה מאחור. המודל של אובר ודומותיה הוא מודל שנכנס לרוב מדינות העולם כבר לפני יותר מעשור, והוא עובד, והוא עובד טוב. כמו שאמר פה חברי, כל ישראלי שנוחת בבירה אירופית או בעיר אמריקאית יודע איך זה מרגיש. בלחיצת כמה כפתורים אתה מזמין נסיעה, יודע מראש מי הנהג, מה הדירוג שלו, באיזה רכב הוא אוסף אותך, מה יהיה מחיר הנסיעה. ואז חוזרים למדינת ישראל, חוזרים לארץ, יוצאים מטרמינל 3 – ונתקעים בתור של שעות למונית, בזמן שלרוב אין חלופה אחרת.
וזה לא רק בנתב"ג. גם בנסיעות בתוך הערים, בפריפריה, יש בעיה אמיתית של היצע, ודאי לטובת נסיעות של הקילומטר האחרון, להגעה עד דלת הבית או מקום העבודה. וגם כשתופסים כבר מונית, המחירים פשוט לא הגיוניים. המדינה קבעה אותם, ושם הם תקועים. חברים, מדובר בשירות שהיום בישראל הוא מותרות לכל דבר ועניין, וחלק גדול מאוד באוכלוסייה, אולי זה שהכי צריך את ההסעה ממקום למקום, לא יכול להרשות לעצמו לקחת מונית.
בעולם כבר מדברים במונחים של מכוניות אוטונומיות, שחבר הכנסת פסל דוחף מאוד, ואנחנו בשנת 2026 בישראל עדיין נאבקים על הזכות הבסיסית להזמין רכב שיאסוף אותנו בזמינות, במהירות ובמחיר הוגן. הגיע הזמן שנגיד לציבור הישראלי: מגיע לכם בדיוק מה שמגיע לאזרחי מדינות אירופה ומדינות המערב. זה מה שאנחנו עושים היום. זה מה שהחוק הזה הולך להוביל.
אני מבקש להתייחס שוב לטענות ששמעתי לא מעט בתקשורת – אנחנו כל פעם חוזרים על זה, וחשוב שזה ייאמר גם כאן היום – כאילו מדובר באיזה חוק להכשרת דרייברים. אז חברים, האמת שזה לא כך. האמת היא בדיוק הפוכה. תופעת הדרייברים הלא-חוקיים שמפעילים שוק פיראטי מקביל לחלוטין לשוק החוקי באמצעות אפליקציות של ווטסאפ או טלגרם, היא תעודת עניות למצב הקיים. אבל היא בעיקר הוכחה שהציבור דורש וצמא לשירות שאנחנו מציעים היום. הוא מוכן לקחת סיכונים כדי לקבל נסיעה במחיר זול יותר, כי אין לו עוד אלטרנטיבה אחרת חוקית. החוק הזה לא הולך להכשיר חאפרים. ההפך, הוא יוצר פעם ראשונה רגולציה קפדנית, אבל לא חונקת, בדיוק איפה שקיים היום ואקום. הדרייברים הלא-חוקיים ימשיכו להיות לא חוקיים גם אחרי שנעביר את החוק, אבל עכשיו לציבור ולנהגים תהיה אלטרנטיבה חוקית, נוחה יותר, בטוחה ושקופה.
אחרי דיונים מאוד מעמיקים בוועדת הכלכלה של הכנסת, עם כל גורמי המקצוע והשחקנים בשוק, כולל כמובן בעלי המוניות, הכנסנו שינויים משמעותיים בנוסח לקריאה הראשונה כדי להבטיח שוק מסודר ושוק בטוח. דבר ראשון, אנחנו קובעים שיהיה סינון נהגים. לא כל אדם יוכל להסיע. קבענו חובת ותק נהיגה של לפחות ארבע שנים, סינון פלילי קפדני, חובת הכשרות והדרכות ייעודיות לנהגים, אישור רפואי מרופא שמכיר את העבר הרפואי של הנהג. הדגשנו גם את החשיבות של בטיחות הרכב. רכב תחבורה שיתופית יהיה רכב שטרם חלפו שמונה שנים ממועד ייצורו. בכך אנחנו מבטיחים שתהיה עמידה בתקני בטיחות ובתקני סביבה עדכניים. הכי חשוב – קבענו שקיפות מלאה. המפעיל יחויב להציג למזמין בצורה שקופה לחלוטין את מחיר הנסיעה, את פרטי הנהג, את הדירוג שלו, והמזמין גם יוכל לבטל נסיעה שהזמין בזמן סביר. ובסוף, גם התייחסנו כמובן לסוגיית הנגישות, כך שגם נוסעים עם מוגבלות יוכלו ליהנות מהשירות הזה.
בהזדמנות הזו אני גם פונה מכאן לשחקנים הקיימים בשוק שאנחנו הולכים לפתוח אותו, נהגי המוניות. אנחנו שומעים אתכם, מקשיבים לכם בדיוני הוועדה, מדברים איתכם גם מחוץ לדיונים, בכל האמצעים, בפגישות, ואנחנו לא מפקירים אתכם. המודל שאנחנו מציעים יאפשר לכם ליהנות משני העולמות: תוכלו להתחבר לאפליקציות חדשות וגם להיות נהגי מוניות וגם נהגי אובר, כפי שקורה היום בכל רחבי העולם. ועם זאת, חשוב להדגיש, מתוך הבנה שמונית מוסדרת היא דבר חשוב, ושאנחנו רוצים אותו במדינה: לנהגי המוניות יישארו יתרונות מובהקים, שלא יינתנו לנהגי תחבורה שיתופית, למשל, האפשרות לאסוף נוסעים מזדמנים ברחוב באופן ספונטני והשימוש הבלעדי בנתיבי תחבורה ציבורית, יישארו נחלתם של נהגי מוניות בלבד. הנהגים בחוק שאנחנו מציעים לא יוכלו לעשות את זה. וגם, כפי שהזכיר פה חברי, הקמנו בחוק מנגנון של קרן החזרים.
פה בדיוק היופי, אדוני – עניין התחרות. אדם יבחר איך לנסוע ממקום למקום. ירצה לבחור מונית, יש לו נתיב תחבורה ציבורית.
אלה דברים שבאמת אנחנו דנים בהם בוועדה. לא תמו הקריאות, אנחנו לקראת שנייה-שלישית, וזה חלק מהדברים שצריך לדון בהם. אנחנו חושבים שעדיין את הנת"צים צריכים לתת למי שבאמת מוגדר כתחבורה ציבורית על פי חוק. אבל זאת בהחלט אחת מהסוגיות שצריכים לדון בהן.
כפי שאמרתי, אדוני, הקמנו קרן החזרים לנהגי המוניות. הקרן תפצה בעלי רישיונות שיבחרו להחזיר למדינה את הרישיון שלהם. וכמו שהבהרנו במהלך הדיונים, החוק לא יובא לגמר החקיקה מבלי שנסדיר את פרטי הפיצוי המלאים מול משרדי האוצר והתחבורה, כדי לוודא שאף אחד לא ייפגע מהמהלך שאנחנו מציעים.
אדוני היושב-ראש, אי-אפשר להתעלם מהמציאות שבחוץ. ישראל נמצאת היום במלחמה בקנה מידה היסטורי, ואנשים בחוץ כמהים לראות את ההנהגה שלהם עובדת ביחד, בצורה מאוחדת, קואליציה ואופוזיציה, ועושה טוב לציבור, כי באמת כבר נמאס לראות את הפוליטיקאים מתקוטטים בזמן שבחוץ אנשים נפגעים מטילים. אז הינה, היום זה אולי רגע אחד שמראה שזה אפשרי. הצעת החוק הזאת היא רגע נדיר של שיתוף פעולה חוצה מחנות. יחד עם חבריי חבר הכנסת משה פסל, שבאמת עשה עבודה נהדרת בוועדה – ותודה רבה לך, חבר הכנסת פסל, על הובלת הדיונים – חברי חבר הכנסת דן אילוז, חברי רון כץ, שעוזר ומשתתף בדיונים, ויחד עם חברים אחרים הוכחנו שאפשר לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד כשמדובר במטרה צרכנית צודקת.
בתמיכת שרת התחבורה ושר האוצר וכמובן יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, ובתמיכה הבלתי-מסויגת של חבר הכנסת אופיר כץ יושב-ראש הקואליציה – בלעדיהם שום דבר לא היה יכול לקרות. אנחנו מביאים היום בשורה של שוק חופשי, קדמה וחיסכון לכל משק בית בישראל.
אני גאה להגיש את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה בפני הכנסת, ומקווה שהיא תהפוך את החיים של כולנו לחיים קלים יותר וטובים יותר, ואני באמת מאמין שזהו צעד ענק בדרך להוצאת התחבורה בישראל מהפקק והפיכתה למערכת מתקדמת ומתוקנת, יעילה, נגישה וזולה. אני קורא לכם, חברי הכנסת, להצטרף אלינו ולתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה. תודה רבה, אדוני.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, מחובתי להשיב על הטענות שעלו כאן כנגד החוק. אעשה זאת בקצרה, אבל אי-אפשר לפתוח את הדברים ולהשאיר אותם ככה תלויים באוויר. דיברה כאן חברת הכנסת מירב מיכאלי כנגד החוק, והיא נימקה זאת בכך שהיא בדקה במחקרים עמוקים על כך שהדבר הזה פקק את הערים שבהן אובר נכנסה, ונתנה כדוגמה, לא בכדי, שתי ערים, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו. והיא צודקת. בערים האלה, שם החל האובר, אין רגולציה על אובר, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, כל אחד יכול לקחת רכב ולהתחיל לגבות כסף על נסיעה. רק מה לעשות? היא שכחה לספר למליאה שיש כמה מודלים לאובר, ובעקבות מה שקרה בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו, עוד ערים, גם בארצות הברית וגם באירופה, לקחו את מודל אובר ושכללו אותו – שמו רגולציות, שמו כל מיני התניות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן.
אנחנו למדנו באמת את השפעת אובר על כל מיני ערים בעולם. לא הלכנו למקום הקיצוני ביותר, הלכנו למקומות שבהם זה עובד. מה גילינו במחקרים האלו? שרבים מהצעירים, למשל, ויתרו על החזקת רכב פרטי. גילינו שכשיש רגולציה נכונה וחכמה, אז זה מקל. אבל גם גילינו, ופה אני מסכים עם חברת הכנסת מיכאלי, שיש וצריך לתת עדיפות לתחבורה ציבורית בישראל.
רק מה לעשות, בישראל זה מקרטע. אין תחבורה ציבורית נגישה, יעילה ונוחה. רכבת ישראל לא מחוברת לכל מקום, התחבורה הציבורית והאוטובוסים לא יכולים להגיע ממקום למקום במהירות, אין מספיק נת"צים. נו, אז מה נעשה עד אז? נחכה, נעמוד בפקקים? לא, נביא פתרונות. כשתהיה תחבורה ציבורית נוחה, זולה, יעילה וטובה, נשקול אז מה לעשות עם אובר. אבל עד אז אנחנו נקדם את האובר, כי זה שירות נדרש. אנחנו רואים את זה בעולם הדרייברים, איך אנשים רוצים את זה. נקדם את זה בצורה אחראית, בצורה חכמה, בצורה יעילה, בצורה מאוזנת, כזו שלא תפגע בפקקים, הקיימים ממילא, תעניק שירות, ותיתן לאנשים הזדמנות להגיע ממקום למקום בצורה פשוטה וטובה. תודה רבה, אדוני.
1,370 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.