קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
היושב-ראש, חבריי וחברותיי, שר האוצר מתגולל על נשיא בית המשפט העליון. עוד רגע נשמע אותו תוקף, אני מניח שבחריפות זהה, את היועמ"שית של הבית הזה, שגית אפיק, כיוון שהיא העזה לעמוד על כבוד הבית ולא לאפשר רפורמות שאינן נוגעות לשאלת התקציב, ההוצאות והמקורות. אני מזכיר את הסוגיה שמחוללת מהומה גדולה, וזה הרפורמה השנויה במחלוקת בסוגיית ענף החלב. אדוני היושב-ראש, כללי המשחק הדמוקרטי מופרים, והתנהגות כמו שפצח בה שר האוצר שמה את המשטר הדמוקרטי שלנו על בלימה.
תראו, אין לנו חוקה במדינת ישראל; אין לנו מטרייה רב-מדינתית, כמו שיש באירופה; אין לנו מטרייה פדרלית, כמו בארצות-הברית או בארגנטינה; או מסגרת קונפדרטיבית, כמו שאפשר אולי לחפש ולמצוא; גם אין לנו בפועל – והינה, אנחנו רואים ואנחנו מכירים – אין לנו רשות מחוקקת עצמאית. הממשלה, מתוקף שיטת המשטר שלנו, למעשה שולטת על הכנסת. וברגע שהיועמ"שית של הכנסת עומדת על דעתה, לא ירחק הרגע שבו ירמסו גם אותה. לא רק בתקיפות, לא רק בכלים משפטיים, אלא בארסיות ובתוקפנות; אין לנו מסורת דמוקרטית של מאות שנים, כמו שקיימת במקומות אחרים.
מה יש לנו בירושלים? יש שופטים ויועצים משפטיים, שמפרשים, אדוני היושב-ראש, את החוק, ופוסקים עבורנו מה ראוי לעשות, מה חוקי. היועץ המשפטי אינו יועץ, הוא מנחה את הרשות המבצעת מה חוקי. שר בישראל חייב בזהירות, שר האוצר מחויב בכבוד השופטים, שר האוצר צריך להרכין ראש בפני היועצים המשפטיים, ובטח לא להתגולל בפניהם. ככה לא בונים אומה, ככה לא מחזקים כלכלה, ככה לא מביאים שלום בית. ככה מחלצים שדים מבקבוק, ככה מקעקעים את המקף שמחבר בין היהודית לדמוקרטית. עצור, סמוטריץ', עצור, בטרם תדרדר אותנו אל חורבן. תודה.
251 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.