קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר נפטר חבר כנסת לשעבר, חברי הטוב, הוותיק, עסאם מח'ול, שהיה חבר כנסת במשך שבע שנים מטעם סיעת חד"ש. עסאם, שכפי שאמרתי היה חבר יקר לליבי, אח גדול, אפשר לומר, היה אדם מיוחד. הוא היה אדם מיוחד, משום שהיה בו שילוב נדיר של נחישות ורגישות. הוא היה אדם נחוש מבחינה אידיאולוגית, הוא היה מצפן אידיאולוגי, הוא היה מגדלור אידיאולוגי.
תפיסות העולם שלו הקומוניסטיות, הנאמנוּת לאינטרנציונליזם, שבמחוזותינו משמעה שותפות אמיתית, עמוקה, שותפות יהודית-ערבית, מאבק יהודי-ערבי למען עתיד טוב לשני עמי הארץ, נגד הכיבוש האכזרי, נגד הפשעים שנגזרים ממנו, נגד הפגיעה באזרחים חפים מפשע באשר הם, כל אלה, המחויבות שלו למעמדות המנוצלים, לשכבות המקופחות והמדוכאות, לשוויון מגדרי, לשוויון חברתי-כלכלי, לשוויון לאומי-אזרחי, כל הדברים האלה היו מבחינתו חובה מוסרית וערכית.
הוא היה נחוש ומחויב לדרך הקומוניסטית שאנחנו האמנו בה, בדרך האמיתית של שלום אמת ללא כיבוש, ללא גזענות. הנחישות שלו מעולם לא באה על חשבון הרגישות שלו, ההומניזם העמוק שלו, הרגישות והאכפתיות לאדם באשר הוא אדם. מעולם לא הכהתה הנחישות האידיאולוגית שלו את הרגישות והאכפתיות שלו לזולת. שני הדברים האלה למעשה שימשו אצלו ביחד. עבורי, כפי שאמרתי קודם, מדובר היה במנטור, באדם יקר, אח קרוב, שהשיחות איתו היו שיחות מרתקות. למדתי ממנו הרבה. היה אדם שהערכתי ואהבתי וכיבדתי בכל מאודי. הוא יחסר לי מאוד, הוא יחסר לכולנו, אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך.
214 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.