קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת. מיקי לא פה, אבל אני מוצא חובה להתנצל בפניך, היות שישבתי בעמדת היושב-ראש. אנחנו יודעים מי אתה, משפחה שכולה. ובכלל, כל האמירות האלו שמאשימות בבגידה אחד את השני, אנחנו צריכים להיזהר מהן. אני מכיר, מיקי, את היותך פטריוט גדול מאוד, תבורך אתה ובני משפחתך.
אני היום דיברתי בבוקר עם שני אנשים, אדוני היושב-ראש, שני אנשים מצוינים. אחד זה ניר זמיר, הוא ראש המועצה בבני שמעון. והשנייה זו מכרה בשם בילי כהן, מי שמכיר אותה, מגבעות בר, שאתמול דיברה בטלוויזיה בנחישות בלתי רגילה. דיברתי עם שני האנשים הטובים האלה היום בבוקר. ראש מועצה שנאחז ומנהל מועצה שבתוכה, במשיק לה, שבט הטראבין ורהט וכל המורכבות הזאת. ותושבת – נדמה לי שהיא חברת ועד או חברת מועצה בבני שמעון – בשם בילי היקרה, שאמרה לי על הבוקר משהו שמאוד ריגש אותי. היא אמרה לי: מאיר, תקשיב, אני לא עוזבת את היישוב הזה, גבעות בר, זה ביתי, זאת המדינה שלנו. אני רוצה להבהיר למי שלא מכיר את האזור: הכביש, גברתי השרה, הכביש שהיום עקפו אותו, זה הכביש הכי מרכזי שיכול להיות בתוך הנגב. זה באמת, לא חשבתי שנגיע למציאות כזאת, שבה המשטרה תיסע על הכביש הזה רק בשתי ניידות עם שמונה לוחמים. חבריא, אני עשרות שנים נסעתי שם. כל יום נוסעים שם כולם, בדואים ויהודים ותושבי באר שבע, ומי שנוסע מהנגב המזרחי לנגב המערבי וההפך נוסע שם. והבושה והחרפה היא שהגענו לשם.
אני רוצה להגיד משהו על שכנינו הבדואים. אין לי שום ספק שיש שם התפרקות, בחלק מהיישובים, התפרקות מוחלטת מהנהגה. אבל ההתפרקות הזאת – אנחנו צפינו אותה. אני חזיתי את זה. וכשלפני שלוש וארבע שנים שימשתי כשר האחראי על הבדואים, עשיתי כמיטב יכולתי להביא את הבדואים מחמשת הכפרים הלא-מוכרים ולכנס אותם לתוך יישובים. והסברתי ואמרתי: עדיף להעביר משפחות שלמות ושבטים שלמים של בדואים ל-6,000 דונם, כי הם חולשים היום על 36,000 דונם – אגב, בכל הנגב הם חולשים על כ-400,000 דונם – אבל זו לא השאלה של הקרקעות, זו השאלה של המשילות. איך זה שיש יישובים בדואיים שניידות משטרה, אדוני היושב-ראש, לא נכנסות אליהם? ואני רק רוצה להזהיר ולהגיד לכולם ולראש הממשלה - -
- - ולשר בן גביר, אדוני היושב-ראש: היזהרו, כי האינתיפאדה בנגב בדרך. אני מזהיר, וכדאי שכולם יתעוררו ויקראו למנהיגי הבדואים וישבו ביחד איתם, והמשטרה תפעיל יד קשה, כי זה מה שצריך. תודה, אדוני.
369 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.