קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
רגע, אופיר, אופיר, אני צריך למשוך משהו?
לא. אני יכול לעבוד. שמעת, ולד? אני יכול לעבוד, אין לי פריימריז.
ולדי, תעזור לי. זה מה שאני מבקש עכשיו. הייתי מכין משהו.
אתם יודעים מה? אני אגיד לכם משהו שלמדתי הבוקר. תשמע, אלעזר, לאן אתה הולך? מה, אני מדבר דברי תורה, אתה הולך? קראתי את זה בספר של הרב ריסקין. תשמע, יוסף – זה מתחיל בפרשת וישב ומתגלגל למקץ – יוסף חולם חלומות. חולם חלומות – שהוא מלך, שכולם משתחווים לו, אבא שלו, האחים שלו. ואנחנו רואים לאט-לאט איך הוא הולך ומידרדר. הוא פוגש את האחים שלו בשדה, והוא אומר להם - - -
סיימנו? אבל אני כבר בסיפור. אין מה לעשות, דבר תורה – לא עוצרים דבר תורה. אם הייתי מבלבל את המוח, היה זה.
והוא מספר לאחים שלו. הם לוקחים אותו, זורקים אותו לבור, מוכרים אותו לאורחת ישמעאלים, הוא נשלח למצרים. ומתי הוא מתחיל לעלות? כשהוא מפסיק לחלום חלומות שלו ולספר אותם – אלא כשהוא מתחיל לשמוע חלומות של אחרים ולפתור את החלומות של האחרים. ברגע שהוא מפסיק להתעסק בעצמו ולהתרכז בד' אמותיו, שהוא המלך ושכולם משתחווים לו, ומתחיל להגשים ולפתור חלומות של שר המשקים ושר האופים ואחר כך של פרעה, אז פתאום הוא הופך להיות משנה למלך מצרים.
ומה אנחנו לומדים מכאן? שאנחנו צריכים לצאת מד' האמות שלנו, לצאת מהאגו של איפה אני בתמונה ואיפה אני מגשים את החלומות שלי. ברגע שנפעל להגשים את החלומות של האחרים, לראות את האחר, אז מאליו אנחנו - - -
אז בסוף זה חוזר אלינו. בדיוק, לפתור את החלומות של האחרים ולהגשים את החלומות של האחרים, אז מאליו אנחנו בסוף מגיעים להגשים את החלומות שלנו. תודה רבה.
270 מילים של יצחק שמעון וסרלאוף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.