קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, שוב אני מאחל לך הצלחה. חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, השרים, השרה, מי שנמצא כאן, מיקי, תראו. עולה לכאן שר הכלכלה – אני מציע לך, אדוני שר הכלכלה ניר, קצת צניעות לא תזיק לך, וקצת קשר לציבור גם לא יזיק לך.
זה נראה כאילו לקוח מאיזה מופע סטנדאפ מנותק, כאילו באת מאיזה עולם אחר, צנחת לכנסת ישראל ואתה מתהדר בדברים, אתה רק לא רואה את הקצה. אתה צודק בזה שאנשי ההייטק שלנו, אותם 4%, 5%, משלמים את רוב מס הכנסה. אתה צודק בתעשייה הישראלית ואתה צודק שבאמת הפועל הישראלי הוא פועל נאמן ומתייצב ליד המכונה, עובד ומרוויח את כספו. אבל אתה לא צודק בזה, או שאתה טועה בגדול בזה שאתה מנותק מחיי היום-יום של אותם אנשים.
אני שואל אותך מתי לאחרונה לקחת עגלת סופר ונכנסת לסופר? אני חייב להגיד שאני עושה את זה, אני עושה קניות מדי פעם. אין פעם אחת שאני לא עובר עם עגלת הסופר, טלי, ואיזה איש שמזהה או גברת עוצרים ואומרים לי: אולי תעשו משהו? ומספרים לי שהירק הזה עלה בשנה ב-400%, ומספרים לי עד כמה קשה להם לקנות עגלת קניות אלמנטרית. אם המצב היה טוב כמו שאתה מתאר, מדוע הממשלה שאתה חבר בה לא מבינה שמהטוב הזה שאתה מתאר העם צריך ליהנות?
היום ישבנו בכנס שאני עשיתי – מי ילמד את ילדי המחר. ישב שם פז מארגון ההורים, תקשיב אדוני היושב-ראש, הם אומרים שמינימום 60% מתלמידי ישראל – ההורים משלמים שיעורי תגבור. לא ירחק היום שכל תלמיד במדינת ישראל יימדד לפי ההכנסה של הוריו ולא לפי מה שהמדינה נותנת. אתה מכיר את זה, אני ואתה נסענו ברחבי העולם להביא כסף שנוכל ללמד את הילדים שלנו חמש יחידות מתמטיקה ושיהיו הטובים ביותר, וברוך השם הם הטובים ביותר, גם בירוחם וגם בדימונה.
עולה לכאן שר, כאילו מנותק – אני נמצא במסך אחר, אני נמצא בתוכנית טלוויזיה אחרת, אתם בריאליטי, אני במשהו שמייצר עולם. צר לי על זה. אני קורא לכם כולם, כולם, בלי שום הבדל, תעלו לכאן ותשאלו את השאלות האלה על יוקר המחיה, על כמה קשה לגדל ילדים בחוק חינוך חינם. תודה, אדוני.
330 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.