קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נפגשתי לפני שלוש שעות עם קבוצה של תלמידים בבית ספר, והם שאלו אותי שאלות רבות. שאלו אותי על תפקידנו כחברי כנסת, איך אפשר להתמודד עם הפשיעה והאלימות הגואות בחברה הערבית, איך אפשר לטפל בתופעה הזאת שהנפגעים הראשונים הם אותם תלמידים, אותה קבוצת גיל של צעירים, שהם הרוצחים והנרצחים, ההורגים והנהרגים.
התלמידים נמצאים בתוך האירוע הזה וחושבים איך אפשר להתמודד עם התופעה הזאת, וכמובן שהיו שאלות על תופעות אחרות וקשיים ואתגרים ובעיות אחרות בחברה הערבית. לפני יומיים גם פגשתי משפחות מהנגב, שבתיהן נהרסו. הם גם שואלים אותנו מה אחריותנו, מה אנחנו יכולים לעשות.
אדוני היושב-ראש, תשובה אחת לכולם: תפקידנו, כנציגי ציבור, לעשות את הכול, גם דרך הכנסת, למרות המציאות שאנחנו חייבים להודות בה – הכלים שנותנת לנו הכנסת כדי שנוכל להתמודד עם תופעה כמו פשיעה ואלימות - - -
הכלים שנותנת לנו הכנסת להתמודד עם בעיות תכנון ובנייה הם כלים מאוד מוגבלים, שלא מביאים לא להחלטות של הממשלה והשרים, ולא של מדיניות חדשה.
ולכן אמרתי להם: הדרך שלנו היא לא רק לייצג אתכם בכנסת, אלא הדרך שלנו היא לנסות להגיע לעמדות השפעה ולנסות לשנות את המדיניות, ולהיות אלו שמקבלים החלטות לגבי הבעיות של החברה הערבית.
ולכן, תוכניתנו לא רק להיבחר לכנסת, אלא גם להיות חלק מהרשות המבצעת שקובעת את המדיניות - -
- - ומביאה פתרונות מעשיים לאזרחי מדינת ישראל, כולל האזרחים הערבים. תודה, אדוני היושב-ראש.
223 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.