קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חידה: מי זה יוני תדמור? רמז: הוא עורך דין. רמז: הוא עובד בפרקליטות. רמז: יש לו אילוצים אישיים, אז הוא מבקש דחייה. מה עושים? נעתרים לבקשה שלו. מבקשים מראש אמ"ן להגיע? לא. מבקשים מראש השב"כ להגיע? לא. מבקשים מראש המל"ל להגיע? לא. אתם יודעים מי זה עו"ד יוני תדמור? הפרקליט במשפט נתניהו.
אתמול שופטי ישראל ביקשו סולם לרדת מהעץ, אחרי שהם הבינו באמת שזה פשוט מביך – מביך שהם דחו את הבקשה, שלתפיסתם הייתה לא מנומקת, לדחיית המשפט של ראש הממשלה בשבועיים. אגב, לא ביקשו לדחות – ביקשו להמשיך בעדותו של משה סעדה, בעדותם של עדי ההגנה, כפי שנעשה עד כה כשראש הממשלה לא יכול היה להגיע, כדי לא לבזבז את זמנם היקר של השופטים הנכבדים. סולם לרדת מהעץ – מילה של ראש הממשלה לא מספיקה.
ראש ממשלה 20 שנה, מנהל את המערכה הכי גדולה מול איראן, נמצא עכשיו באמת בצוק עיתים כזה שהמדינה שלנו לא ידעה כמעט מהקמתה, אומר: בצוק העיתים אני לא יכול להתייצב. מה אומרים השופטים? בטח, בוודאי, אנחנו סומכים עליך, מאמינים לך, אדוני ראש הממשלה, שאם אתה פונה ומבקש דחייה של שבועיים ואתה לא יכול לבוא, יישמעו העדים האחרים.
בטח? בטח שלא. הם לא יוני תדמור. אדוני ראש הממשלה, אתה לא יוני תדמור. אין לך אילוץ אישי. אתה לא צריך ללכת למסיבה של הבן שלך בגיל חמש בגן. אתם יודעים, הייתי עורכת דין. אין בקשת דחייה שהגשתי אי פעם שלא התקבלה, גם על דברים מאוד אזוטריים. בתיקי תאונות דרכים, המבוטח לא יכול לבוא, זה לא יכול לבוא – דוחים את הדיון בחודשיים, בחצי שנה. נכון או לא נכון? המשפט של רונאל פישר, העורך דין שכתב האישום ייחס לו שלל עבירות שוחד, נדחה שנים. למה נדחה שנים? היה אינטרס לדחות את זה כי רות דוד, פרקליטת המחוז, מעורבת בתיק, וזה אחד התיקים השחורים שידעה מדינת ישראל. יש לנו שוטר שישב שבע שנים בעסקת טיעון, עד מדינה נגד רונאל פישר. היום יוצאים תדרוכים שאחרי הדחיות המרובות, הולכת להיות עסקת טיעון שהוא יקבל בערך שנת מאסר על כל שלל עבירות השוחד הללו. ככה זה.
אבל אם אתה ראש ממשלה בישראל, ואם אתה ימני, ואם המשפט שלך מגלה רדיפה זדונית, פוליטית, ואפס ראיות, המילה שלך, אחרי מערכה באיראן – אפילו כדי לאפשר לראש הממשלה, אחרי שברור ששבועיים – אני לא מדברת על החודש שקדם לזה – השבועיים תוך כדי המערכה, לא היה יום ולא היה לילה. אם לנו לא היה יום ולילה, אז הוא, היו לו יום ולילה? הוא לא יכול אפילו להיערך לזה, אפילו להיערך לזה. מותר לו גם לשבת במסעדה. מותר לו. מיקי, מותר לו גם לאכול וגם להתפנות. מותר לו גם להסתרק. מותר לו. מספיק. אבל הוא לא יוני תדמור.
אז נסכם ונאמר: אדוני יוני תדמור, הפרקליט, שאפו לך. הינה, הקדשתי לך נאום. אילוציך האישיים אמונים עלינו ומקובלים עלינו. אגב, אם היית פונה ומבקש, גם היינו מסכימים לדחייה, כי כאלה אנחנו, סנגורים. מישהו מבקש מאיתנו – אנחנו מסכימים. אנחנו לא מערימים קשיים כמוכם כשאתם פונים אל ראש ממשלה ומתנגדים לבקשות דחייה.
מיהם השופטים, אדוני היו"ר, שאני אסמוך על הדיסקרטיות שלהם ועל הסיווג שאין להם, שהם ישמעו את ראש אמ"ן, והם ישמעו את ראש המל"ל, והם ישמעו את הסיבה שסוף-סוף הם ירדו מהעץ ונתנו לראש הממשלה דחייה של שבוע ימים?
הרשו לי להיחרד מזה. לא סתם טראמפ מסתכל על זה מהצד. טראמפ לא יכול להתערב במשפט, וגם אין צורך. אני אומרת פה לעם ישראל ולך, אדוני ראש הממשלה: אין צורך פה בשום דבר. באמת זה משפט שלא יגיע לפסק דין, כי הפרקליטות תמחק את כתב האישום כשאלשיך ומנדלבליט יוזמנו כעדי הגנה. אני לא שם.
– – הוא יכול להטיל סנקציות בחו"ל.
ואני רק אומרת לכם פה, באמת, לא יעלה על הדעת שאנחנו נתבונן על זה מהצד ונחיה בשלום עם בקשת דחייה של ראש ממשלה שלא אמון על השופטים. איך אני יכולה לחשוב שהוא יקבל משפט צדק אם לבקשת דחייה שלו צריך להביא את ראש אמ"ן והשב"כ?
625 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.