אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מפנה את הנאום הזה אל ראש הממשלה ואל שרי הממשלה. אני מבקשת לעדכן – לא היה קשב בימי המלחמה – שהגשתי בפעם הרביעית הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. כבר שלוש פעמים הגשתי הצעות חוק בנושא, ושלוש פעמים הקואליציה הזו הפילה לי את הצעת החוק. לא רק את הצעות החוק הפילו לי, גם הפילו לרצפה הורים שכולים שלא נתנו להם להיכנס לכאן, לבמה, למליאה, כדי להביע מחאה על הקמת ועדת חקירה פה במשכן הזה.
באמת, מה הטענה המבישה של הממשלה הזאת? זה לא הזמן. נכון? זה לא הזמן להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אז אדוני היושב-ראש, אני רוצה להראות למה היה זמן בממשלה הזאת בשנה ושמונת החודשים החולפים מאז שהתחילה המלחמה – למה כן היה זמן: החלפנו רמטכ"ל; החלפנו ראש אמ"ן; החלפנו אלוף פיקוד דרום באמצע המלחמה; תקפנו באיראן; הגענו להפסקת אש; המלחמה בעזה כבר עברה שתי הפוגות; נותרו ברצועה שלוש אוגדות בלבד; חידשנו את מבצע מרכבות גדעון ברצועת עזה ובמסגרתו נפל אתמול החלל ה-20 רק בחודש האחרון. אני שואלת: האם לא הגיע הזמן לנצל את כל הזמן הזה שחלף להפקת לקחים בוועדת חקירה, כדי לצייד את החיילים שלנו בתובנות טובות יותר שיגנו עליהם ועל ביטחוננו?
נמשיך. למה עוד היה זמן כשלא היה זמן לוועדת חקירה ממלכתית? לחוק מח"ש, שמכפיף את הפרקליטות; להליך הדחה של היועמ"שית – לזה יש זמן; לחוק פגיעה בתאגיד השידור הציבורי וחופש התקשורת – לזה יש זמן; לחוק העמותות, שפוגע בחופש הביטוי במדינת ישראל, יש זמן; לחוק הג'ובים של הרבנים יש זמן; להשחית את המשטרה ולהתערב בפעילותה בניגוד לפקודת המשטרה יש זמן; לקדם את חוק ההשתמטות וצווי 8 יש זמן; סוף שבוע בהונגריה – יש זמן; כן, עוד כספים פוליטיים; להודיע שהממשלה לא תכבד את פסיקות בית המשפט יש זמן; לא לכנס ולשנות את חוק הוועדה לבחירת שופטים – יש זמן; להגדיל את סמכויות בתי הדין הרבניים באופן שפוגע בנשים – יש זמן; לכספים קואליציוניים יש זמן; לחוק השתמטות יש זמן.
אז אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש: איך יכול להיות שאנחנו כאן ביום ה-633, 251 אזרחים שנחטפו, 85 מהם נרצחו, 50 עדיין בשבי, 1,400 נרצחים, 880 חללי צה"ל מתחילת המלחמה, יותר מ-6,000 חיילים פצועים – אל תגידו לי שזה לא הזמן לוועדת חקירה. הרמטכ"ל ביקש. ראש השב"כ ביקש. שימו לב, הם הראשונים להיפגע, הם אלה שבאמת באמת יישאו באחריות של ועדת החקירה הזאת.
אז באמת אני באה – ובזה אני אסיים – לעזור לממשלה הזאת, בפעם רביעית, לעשות את הדבר הנכון. אנחנו יודעים ממה אתם חוששים. הזמן הוא לא הבעיה, זה לא העיתוי; אתם חוששים ממסקנות אישיות נגדכם. אז הינה, הצעת החוק הזאת מבקשת וקובעת ומציעה שכדי להטיל מסקנות אישיות על דרג פוליטי, יידרש רוב מיוחד של חברי הוועדה. אז אולי זה מה שיגרום לממשלה הזאת לעשות את הדבר הנכון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
446 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.