מי שזורע רוח קוצר סערה, ומי שפותח לרווחה את השיבר לא יכול להתפלא שעשבים שוטים השתלטו על כל הגינה. עם כל הכסף, המשאבים והאהדה שהממשלה הזאת מעתירה על נערי הגבעות, לא היה אפשר לצפות לתוצאה אחרת.
מי שלפני 20 שנה נעצר כחלק מהתארגנות עם 2,000 נינג'ות לפינצ'ור גלגלים וג'ריקנים מלאים שמן ודלק, ואז, כאחרון שורפי האסמים, שתק שלושה שבועות בחקירה שלו – האיש הזה הוא היום שר האוצר של מדינת ישראל, ולא רק זה – השר במשרד הביטחון שאחראי ליהודה ושומרון. תומך הטרור, זה שהורשע בהסתה לגזענות, עבריין התנועה הסדרתי, זה שאיים לפגוע בראש הממשלה רבין, זיכרונו לברכה, זה שהעריץ רוצח המונים, הוא היום השר לביטחון לאומי. ולכן אין מה לשבת פה ולהתפלא על זה שיש טרור יהודי. המחבל היהודי האנרכיסט, זה שאיים בשבת על קצין צה"ל שהוא ידפוק לו כדור בראש, הוא למעשה הילד המשותף של סמוטריץ' ובן גביר; הוא שותפם לדרך של צבי סוכות ולימור סון מלך.
מי שהולך לישון עם כלבים, קם עם קרציות ופרעושים. זה המצב. מי שזורק אבנים על צה"ל, על מילואימניקים, מי שמרים יד על הלוחמים שלנו – ידו צריכה להיגדע, בין שהוא טרוריסט מעזה ובין שהוא טרוריסט מהגבעה. מי שבאופן מכוון פוגע בחפים מפשע רק בגלל היותם ערבים הוא לא יותר טוב מהמחבלים שבהם אנחנו נלחמים. לא יצאנו למלחמה בחמאס כדי להפוך להיות כמוהם, חס וחלילה.
כשחברי כנסת ושרים פורצים לבסיסי צה"ל, כשחברי כנסת ושרים חושפים סודות ביטחוניים, כשחברי קבינט קוראים למחוק כפרים מעל פני האדמה, רצח של חייל על ידי מחבלי הגבעות הוא רק עניין של זמן. תסתכלו על התמונות הקשות – זה רק עניין של זמן. המסלול הזה של העלמת עין מהטרור היהודי הוא מסלול חד-סטרי אל עבר החורבן העצמי. הגיע הזמן להתעורר.
272 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.