אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ה-633 לטבח 7 באוקטובר, שבו עדיין מוחזקים 50 חטופים בשבי חמאס, כל יום נהרגים לנו חיילים, כל יום אנחנו מקבלים הודעה "הותר לפרסום". בחודש האחרון יש לנו 20 הרוגים, 20 מטובי בנינו נפלו ברצועה. את החטופים צריך להחזיר ואת המלחמה חייבים לסיים.
השבועיים האחרונים היו שבועיים היסטוריים. צה"ל, חיל האוויר, פיקוד העורף, המוסד וגורמי הביטחון השונים הובילו מתקפת מנע עם הישגים מרשימים מאוד על אדמת איראן. אך לצד ההישגים של המערכת הביטחונית היה כישלון – ואני לא מפחדת להדגיש לכם – כישלון מוחלט של משרדי הממשלה. אני כאזרחית הייתי מתוסכלת נורא מחוסר תפקוד של גורמי הממשלה כאשר אלפי ישראלים נשארו בחו"ל ללא שום מענה. כחברת כנסת נתתי את הכתף שלי לאלפי ישראלים שמצאו את עצמם לבד לגמרי, זרוקים ותקועים בחו"ל. מעל 150,000 אזרחים ישראלים נתקעו עקב סגירת המרחב האווירי של מדינת ישראל. תחושתם הייתה פשוט שמפקירים אותם.
במשך חמישה ימים מאז שנסגרו הגבולות של המדינה לא היה שום מענה רשמי. במשך שבעה ימים לא היה שום ערוץ ממשלתי לפניות הציבור, שום קו חם. מישהו היה צריך להשיב להם, לענות, לכוון, לכוון את האנשים ולהרגיע אותם, להפנות למקורות מידע למיניהם. הכי טבעי – מי שהיה צריך לעסוק בזה הוא משרד החוץ. הוא יודע לטפל בישראלים שנמצאים בחו"ל, יש לו פלטפורמה, יש לו לשכת תיאום, אבל מה? כשהם פתחו את הקישור באתר שלהם, אחרי 20 שעות, הקישור הזה נסגר. למה? יש סיבה? כן, כי משרד החוץ לא קיבל סמכות לטפל בנושא הזה. התחילו ויכוחים, מאבקי כוחות, מי ייקח אחריות על החזרת הישראלים לארץ. ואתם יודעים מה? אנשים חיכו והיו פשוט בייאוש, ייאוש טוטלי.
אני החלטתי שאני אקח על עצמי לתת מענה אנושי לאותם ישראלים שנתקעו בחוץ, בחוץ לארץ. לא כולם יודעים לחפש מידע, לא כולם יודעים לקבל החלטות בשעות הקשות האלה. אתם יודעים, הקבוצות החברתיות שהקמתי ברשתות החברתיות – גם ברוסית, גם בעברית – באמת היו המענה היחיד בימים הראשונים, שבהם אנשים הרגישו ייאוש.
אני מצפה שלממשלה תהיה תוכנית. אנחנו עוד לא סיימנו את המלחמה, אנחנו עוד לא הגענו לשגרה שלנו. לממשלה צריכה להיות תוכנית, תוכנית עם תקציב בצד והסכמים עם חברות תעבורה, לא להפקיר את האנשים ולתת מענה. זה צריך להיות מוכן לעת החירום, לשעת חירום. אני מצפה שהישראלים לא ירגישו שהם מופקרים שוב ושוב.
359 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.