קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום 633 ימים למלחמה, 50 חטופים וחטופה אחת מחכים שנציל אותם ממרתפי החמאס. הם לא רואים אור יום, הם לא אוכלים, הם לא שותים. הם עוברים התעללות נפשית ופיזית כל דקה, כל שנייה. אזל להם הזמן מזמן. צריך להחזיר את כולם עכשיו. לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם בעסקה.
השבוע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החליט להציל את בנימין נתניהו מהמשפט הפלילי. ממש כמו שהדיפ-סטייט רודף את טראמפ בארצות הברית, כך גם בישראל, הדיפ-סטייט רודף את ביבי. טראמפ נחלץ לעזרה, הפעם לא ביחסי החוץ או מול האיום האיראני – הפעם הוא עוזר לחבר נאשם בפלילים בבית המשפט במדינת ישראל.
יש הרבה מילים טובות לומר על טראמפ: נשיא אוהד, תמך ותומך בישראל, סייע מול איראן, באו"ם, בשדה דיפלומטי. אבל דווקא משום כך אל לנו להסתנוור. ישראל היא מדינה עצמאית, ריבונית, ולא מדינת חסות. שלטון משלנו, מערכת משפט עצמאית, ואסור לגורם זר, אוהד ככל שיהיה, להתערב במערכת המשפט שלנו.
לא יעזור אם חברי הקואליציה מתלהבים ומצטטים את טראמפ כאילו באמת מדובר בפסק דין חלוט. אותה קואליציה כמובן התרעמה כשביידן העז לבקר את ההפיכה המשטרית. אני אזכיר, בן גביר אמר בזמנו: ישראל היא מדינה עצמאית ולא עוד כוכב בדגל של ארצות הברית. שיקלי אמר אז: ישראל היא מדינה ריבונית. מי שקובע מי יוביל אותה ולאן זה העם ורק העם. אפילו קיש התבטא: עם כל הכבוד, ישראל היא מדינה ריבונית, ההחלטות הן שלנו. דרך אגב, גם הנאשם נתניהו בעצמו טען בתוקף בעבר: ישראל היא מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה ולא על סמך לחצים חיצוניים, כולל מחברינו הטובים ביותר.
אז נתניהו שוב מתבלבל בין טובתו האישית לבין טובת המדינה, ומי שלא יודע להבחין בין השניים, טובתו האישית או טובת המדינה, אינו כשיר להנהיג את המדינה. מצופה היה מנתניהו שהוא יענה בדיוק כך לטראמפ, כמו שנתניהו אמר קודם – לענות כראש ממשלה ולא כנאשם בפלילים, במקום לברך ולהודות לו. ישראל הייתה ותישאר מדינה ריבונית. כך היה וכך יהיה.
311 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.