יום ירושלים ויום זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר לענייני ירושלים, אנחנו נמצאים לקראת סיום תקופת ספירת העומר. ספירת העומר מחברת בין חג הפסח שבחודש ניסן לחג השבועות שחל בחודש סיון. פסח הוא חג החירות, הגאולה הלאומית שלנו שבה נולדנו כעם כאשר יצאנו ממצרים. בחג השבועות קיבלנו את התורה משמיים כאשר עמדנו למרגלות הר סיני, קיבלנו את התוכן של הזהות שלנו, התוכן של הנשמה שלנו.

בדורות שיבת ציון, שאנחנו זוכים לחיות בהם, קיבלנו שני מועדים מקבילים בחודש אייר, בין ניסן לסיוון, בין פסח לשבועות. בה' באייר תש"ח לפני 77 שנים קמה מדינת ישראל. עם ישראל חזר לחיות כעם, כקולקטיב בארצו, ולא רק כפרטים מפוזרים בקצוות תבל או אפילו כיחידים בארץ אבל תחת שלטון זרים. יום העצמאות, בדומה לחג הפסח, חג החירות, הוא הביטוי של גאולת הגוף הלאומי וחזרתו לחיים לאחר אלפיים שנות גלות. 19 שנים לאחר מכן, בכ"ח באייר תשכ"ז, זכינו באיחודה של ירושלים ובשחרור הכותל המערבי ומקום המקדש.

יום ירושלים, שאותו ציינו שלשום, מקביל לחג השבועות, חג מתן תורה, שהוא חג הנשמה והזהות הלאומית שלנו – וגם ירושלים היא המשמעות של חיינו הלאומיים, היא הזהות, היא הנשמה. ירושלים היא עיר הקודש והמקדש, ועם ישראל הוא עם הקודש שהקדוש ברוך הוא שוכן בקרבו. ירושלים היא אורו של עולם, ועם ישראל איננו עם של הורגי ילדים כתחביב, כפי האמירה המחליאה שנאמרה בזמן האחרון, אלא הוא העם שנושא בקרבו את ייעודו להיות אור לגויים ולהביא ברכה לעולם כולו.

כמו כל הגלויות של עם ישראל בכל קצוות תבל, גם קהילת ביתא ישראל שבאתיופיה חלמה על ירושלים ונחשפה אליה. לכן כאשר ילדי הקהילה היו רואים חסידות בשמיים הם היו קוראים אליהן "שמלה, שמלה, חסידה, חסידה, ארצנו ירושלים, מה שלומה?" לכן הקהילה היקרה הזאת מסרה את נפשה, פשוטו כמשמעו, על המסע לירושלים. אחרי 58 שנים הגיע הזמן שנפנים מהי המתנה שקיבלנו ונפסיק לנסות לברוח ממנה. אחרי 58 שנים הגיע הזמן שניישב את כל ירושלים, וגם מזרחה יימלא ביהודים כמו מערבה. אחרי 58 שנים הגיע הזמן שנכיר בכך שאותה השגחה אלוקית שחוללה את כל הניסים המופלאים של מלחמת ששת הימים ואת גבורת הלוחמים היא-היא ההשגחה האלוקית שמוליכה גם כיום את גבורת לוחמינו בסדיר ובמילואים, את גבורת משפחותיהם ואת גבורת כל עם ישראל בדרך לניצחון המוחלט בשבע החזיתות, ומתוך כך – השבת כל חטופינו. אחרי 58 שנים הגיע הזמן שנחתור להכרעה ברורה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית; כלומר, ליישם את התוכן שירושלים הקדושה לנו, ורק לנו, מעלה אותה אליו. דהיינו, הזהות היהודית של המדינה והמשמעות העמוקה של שיבתנו לירושלים ותהליך שיבת ציון כולו. תודה רבה.