יום ירושלים ויום זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יום שחרור ירושלים, יום לציון החיבור המיוחד של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. המשנה במסכת קידושין, פרק ב', אומרת: עשרה קבין של יופי באו לעולם, תשעה נטלה ירושלים, אחד נטל שאר העולם. אי-אפשר להתעלם ביום הזה לא מ-600 הימים שכבר עברו היום מפרוץ המלחמה. יש משהו קצת אירוני אפילו בכך שהצטרכו שישה ימים, אפילו פחות, לשחרר את העיר הזו, אבל ב-600 ימים עדיין לא סיימנו את המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, ועדיין 58 אחינו ואחיותינו נמצאים בעזה.

לכן, את החגיגיות של יום ירושלים, את אותם תשעה או עשרה קבין שירדו ארצה, נציין כאן, אבל על אחד נשים כאן כוכבית, ויותר נכון אתגר; היופי קיים, אבל האתגר לצידו. קב ראשון של יופי: עיר יפהפייה. ראש העיר ירושלים משה ליאון שם, בכניסתו הראשונה לתפקיד לפני שש שנים, דגש מיוחד על ניקיון העיר. ניקיון העיר ירושלים התקדם דרמטית. ראויה ירושלים להיות נקייה. מצד שני, ירידתה באשכולות הסוציו-אקונומיים לאשכול 2, שהופך אותה לעיר ענייה – היא מקבלת יותר כסף אבל לא עומדת בזכות עצמה – זו כוכבית על הקו הראשון.

קב שני של יופי – עיר שעושה את כל ישראל חברים. בעיניי זה לא רק מוטו, זו דרישה. ירושלים צריכה להיות עיר שעושה את כל ישראל חברים. האם אנחנו עומדים בזה? אני מקווה שכן. יש לנו עוד הרבה עבודה.

קב שלישי – עיר הבירה של מדינת ישראל, ראשונה לכל ערי ישראל. על פי חוק, כל משרדי הממשלה צריכים לשכון בירושלים. האם ככה? לא ככה. עדיין בימים אלה, ואפילו לפעמים דווקא בימים אלה, רוב משרדי הממשלה נמצאים במקומות אחרים – בתל אביב, במודיעין – בניגוד לחוק. למה החוק לא מיושם? תירוצים יש. ראויה ירושלים שכל משרדי הממשלה כולם ישכנו בה ורק בה.

קב רביעי – של אחדות. היום א' בסיוון. ראש חודש סיוון מצוין כיום האחדות לזכרם של שלושת הנרצחים בפיגוע בגוש עציון לפני 11 שנה. לפעמים כשאני נמצא בירושלים ויש הפגנה, ולא משנה מאיזה צד, אני מרגיש שיש לנו הרבה עבודה דווקא בירושלים לחזק בה את האחדות.

קב חמישי – מוסדות השלטון. כאן, בטווח נגיעה – הכנסת, הממשלה, בית המשפט העליון. האם נשכיל להסדיר את היחסים שלהם? ראויה ירושלים שאנחנו נפסיק את ההתקוטטות בין הרשויות שבה; שניתן לשלושתם לעמוד זקופים, עצמאיים, עומדים כל אחד ברשות עצמו.

קב שישי של ירושלים – יופי היסטורי, יופי שיש כמוהו אבל כמוהו אין. האם נצליח להחזיר את התיירים לירושלים? זה 600 ימים שמעט מאוד תיירי חוץ פוקדים את ירושלים. חברות התעופה עדיין מדירות את רגליהן, בחלקן, ממדינת ישראל. אנחנו רוצים כל תייר שיבוא לכאן לירושלים.

קב שביעי – הצלחות ספורטיביות. תסלחו לי, לא בגללך, חברי חבר הכנסת דוידסון, אבל הפועל ירושלים משחקת השבוע במשחק השני של חצי גמר הכדורסל בפלייאוף. בית"ר ירושלים בעוד יומיים בגמר גביע המדינה בכדורגל מול הפועל באר שבע. נאחל לירושלים הצלחה. אבל אני אומר משהו: קשה לי כבר לשבת ביציעי בית"ר – לי באופן אישי כבר יותר מעשור – בגלל חלק קטן מהאוהדים והדיבור שלהם. הייתי מעדיף בלי קללות, בלי גזענות. זו הקבוצה שלי, קשה לי לא להגיע למשחקים שלה.

קב שמיני של יופי של ירושלים – אתרים יפהפיים מרגשים: הר הבית, הכותל, ארמון הנציב, מגדל דוד, גבעת התחמושת. האם כל אזרח מגיע אליהם? מבקר בהם? לצערי הרב, אזרחים רבים לא מגיעים אל העיר שלנו.

קב תשיעי – מוזיאונים. האם ידעתם שירושלים היא אחת מבירות המוזיאונים בעולם? למעלה מ-50 מוזיאונים יש בעיר היפיפייה הזו. האם כל תלמיד מגיע אליהם? בזמני כמנהל מינהל החינוך של ירושלים עשיתי פרויקט, שעובד עד היום, שכל תלמיד בעיר מקבל סבסוד להגיע למוזיאון, ויום אחד שזה חינם. האם נשכיל לעשות את זה לכל תלמידי ישראל?

ולבסוף, קב עשירי, אולי החשוב מכולם – אחריות לאומית ומנהיגות. האם נצליח להוציא בשורה כזאת מירושלים? או כמו שאתמול אמרו לי בכפר עזה ובשדרות: תתאפסו על עצמכם שם בירושלים. ירושלים, בירת הנצח של ישראל, ההיית או חלמתי חלום?