קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –
אנחנו נגיב. אני אגיב, ברור שאני אגיב.
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, צר לי מאוד על הדברים שאמרה פה חברת הכנסת. אני שמחה שהוסיפו לכם עוד שורה בדף המסרים. עכשיו זה עבר לניצול ציני של חטופים וחטופות. תתביישו לכם.
אני רוצה לשמוע כל אחד מכם שמגיע לכאן ודן בחטופים ובחטופות. אתם יושבים במזגנים, בלשכות המפוארות, עסוקים בחוקים שטותיים, הורסי דמוקרטיה, וכואב לכם שאנחנו שמים על סדר-היום את מה שחשוב. מאיפה הדבר הזה שנשתמש בציניות? אנחנו שם בשביל המשפחות, גב' צגה מלקו.
הם אנשים שלנו. לי כמעט חטפו את הילדה. את לא מתביישת להגיד שאנחנו מנצלים את זה? מאיפה התיאוריה השטותית הזאת?
ממש בושה. אני הייתי רוצה שתעמדי כאן. את כל הזמן מדברת על אברה, אז כשאת מדברת את מנצלת את זה? לא. כי אכפת לך. אני מתפלאה עלייך. את דווקא מאלה שלא הייתי מצפה לשמוע. יש מספיק אנשים שמלאים רעל, ברוך השם, אבל הם לא כאן. אבל את? את, שיודעת שאנחנו עושים את זה מדם ליבנו. אנחנו שם בשבילם. זה לא פייר, מה שאמרת, ותבקשי שימחקו לכם את השורה הזו. היא לא רלוונטית.
יש עתיד, וחלק מכם אפילו, מגיעים למשפחות החטופים, מחזקים אותם, נמצאים איתם במאהלים, נמצאים בלשכות, כי זה היה יכול היה להיות הילד שלנו, אבא שלנו ואח שלנו. והנוחות הזו ש-101 חטופים לא חוזרים – סליחה, אין במדינה מתוקנת כזה דבר. דבר אחד אנחנו מצפים ממדינת ישראל: שראש הממשלה יתאפס על עצמו ויחזיר אותם, ושיפסיק עם התירוצים – פילדלפי, סנוואר.
די כבר, צגה. די. מה את היית עושה אם זה היה הבן שלך, חס וחלילה? מה היית עושה? היית יושבת כאן והיית אומרת "ציני"?
לא, זה לא כואב לך אם את חושבת שהפכנו את זה לקמפיין. זו חוצפה, זה מעליב, ואותי באופן אישי זה מעליב.
כי אצלי יכלו לחטוף את הנכדים שלי. זה היה פסע מחטיפה. אז את לא תגידי שאנחנו מנצלים את זה פה. אנחנו פה בשביל החטופים, בשביל להזיז את דש מעילו של ראש הממשלה, שעסוק רק בשטויות, רק בסכנה, כמו ארגון פשע, ו-101 חטופים נרקבים לנו במנהרות, כל יום עוברים אונס, מכות, אלימות, ואתם ישנים. יורד גשם. עכשיו יש פוך, איזה נהדר. תגידי, על מה את מדברת? אפשר לעשות קמפיין על חטופים? לאיזו רמה הגענו? לאיזו רמה הגענו? בג"ץ כבר לא טוב לכם, זה לא טוב לכם, עכשיו עברתם לחטופים?
כבוד היושב-ראש, תאמין לי, אני מרגישה נבוכה. אני עומדת פה ואני מתביישת שזה המסר. אנחנו לא עושים קמפיין. חשוב לנו. הנס שלנו, התקומה שלנו זה ש-101 חטופים יחזרו ארצה, מי שצריך – לקבורה, ומי שצריך – לשיקום.
את לא תגידי שאנחנו עושים קמפיין על זה. לדעתי את צריכה לעלות ולהתנצל על זה שאת מנצלת את הנושא הזה. תודה.
429 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.