קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עם ישראל הנכבד, יש פה כל מיני סוגים של נאומים, אז אני באה רגע להבהיר לחברת הכנסת מירב כהן מיש עתיד, שהיא אמרה שאנחנו מאוד רוצים שופטים רק מגוון אחד. אז רציתי לשאול. אני באמת מביאה בפניכם מה היה בבג"ץ, בית דין גבוה לצדק – אגב, טריבונל וערכאה שאין בשום מקום בעולם. יש Supreme Courts למיניהם, אבל אין בית דין גבוה לצדק. ומה זה בעצם בג"ץ? בית המשפט העליון, יש לו שני כובעים: הוא בית משפט עליון בשבתו כערכאת ערעור על בית משפט מחוזי, והוא יושב בשבתו כבג"ץ לתת סעד לאזרח מן הצדק – זה כתוב בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה.
עד כאן חשבתי שהאזרח פונה אם מתעמרים בו, אם פוגעים בזכויותיו. את זה דווקא לא תקבלו בבג"ץ. מה כן תקבלו בבג"ץ? רציתי להסביר לך משהו, מירב כהן, חשבתי אולי רגע, באמת – מכל מלמדי השכלתי. בואי רגע, אני מספרת לך אינפורמציה, האינפורמציה הבאה: שופטת בית המשפט העליון רות רונן, היה לה מאוד דחוף להוציא פסק דין אתמול לתת שתי שמיכות ולא אחת למחבלי הנוח'בות שהגישו עתירה. זה היה לה מאוד דחוף בזמן המלחמה.
בכלל, שופטי בית המשפט העליון בשבתם כבג"ץ עשו את הדברים הבאים במהלך המלחמה. נתחיל בדבר הבא: עתירה של העזתים באמצעות איזושהי תנועה כאן בישראל לתת צו למדינה לא לתקוף את בית החולים אל-קודס. ואז בג"ץ אכן נדרש – לא דוחה את העתירה על הסף. כן, עזתים בזמן מלחמה. אני עומדת פה ואומרת שכל העזתים, כל החמאסים ילכו להתחבא בבית החולים אל-קודס, כי המדינה הודיעה שהיא לא תתקוף כרגע את בית החולים אל-קודס.
עתירה נוספת של עזתים במהלך המלחמה – הם חיפשו 634 מחבלי נוח'בות. הגישו עתירה לבג"ץ. בג"ץ פתח להם את הדלת, נתן להם זכות עמידה. בג"ץ גם במהלך המלחמה נותן זכות עמידה לרשות הפלסטינית, שהגישה עתירה כנגד החוק שלנו לנכות את כספי הפיצויים לנפגעי פעולות איבה מהכספים שמועברים לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית הגישה עתירה לבג"ץ. אתם קולטים? זו הזיה שאין לתאר.
במהלך המלחמה עותרת המשפחה של הארכי-מחבל וליד דקה לשחרר את הגופה שלו. וליד דקה, שרצח את החייל משה תמם, השם ייקום דמו. כל זה בזמן מלחמה, ומנהלים על זה דיון. אחר כך מנהלים – בג"ץ מנהל לנו דיון על תנאי הכליאה של מחבלי הנוח'בות, ובג"ץ מנהל לנו דיון על מה הם אוכלים בכלא, בננות או פירות. כל זה בג"ץ המגוון, מאוד מגוון. מגוון באנשים פרוגרסיביים ששמים את האויב לפני שהם שמים את עצמם.
אבל זה לא רק זה. בג"ץ בזמן המלחמה דן גם בעתירה של אחמד טיבי לבקר את גדול המרצחים, מרואן ברגותי, שיש איסור מפגש עכשיו בגלל שאנחנו במלחמה. הבג"ץ שלו נשמע במהלך המלחמה. ולא סיימנו, זה נמשך וזה נמשך, בג"צים שנותנים זכות עמידה לגדולי אויבינו. אפילו בחוק האזרחות בג"ץ הוציא לנו צו על תנאי, כן, שאם איזה בן משפחה של איסמעיל הנייה ירצה להתחתן פה עם מישהי ישראלית, ניתן לו תעודת זהות כחולה. ובכן, ממש לא. אנחנו רוצים לשמור על הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית, ובג"ץ מפריע לנו. זה הכול.
466 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.