קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, על הבוקר אנחנו שומעים את הקריאה של השר קרעי שיוצא לציבור ומבקש לבטל את בג"ץ, לבטל את בג"ץ תחת הטענה שאנחנו נבחרי הציבור ויכולים לשנות את המשטר. נבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר ובדרך לרמוס חלק גדול מהציבור בגלל סיבה אחת – שהם לא באותה דעה פוליטית. פשוט מאוד.
יום לפני, השר כץ יוצא לנו בבשורה שיפסיק את המעצרים המינהליים. האמת, אם זה היה ככה, זה היה משמח את כולנו. אבל לא, אל תטעו את עצמכם – זה רק לקבוצה מסוימת בתוך אזור מסוים, שהוא גם אזור כבוש, אז רק לגבי היהודים בגדה המערבית. לגבי הפלסטינים שם זה לא נוגע לשום דבר.
אז תגידו, אם הממשלה הזאת ונבחרי הציבור שיושבים בה כל כך חזקים, למה הם לא יכולים להתמודד עם ארגוני ומשפחות הפשע בחברה הערבית ולהפסיק את שפיכות הדמים? אם הממשלה הזאת כל כך חזקה ואמיצה ומנהיגה, למה היא לא יכולה לקבל החלטה על הפסקת המלחמה גם בדרום וגם בצפון ולהחזיר את החטופים? אם הממשלה כל כך חזקה ונבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר, למה הם לא דואגים לאזרחים? למה הם נכנסים לכיס של העניים? למה הם צריכים לגנוב את הפנסיות של הזקנים?
אז אני אגיד לכם, רק תחשבו על הדברים ועל שתי הקריאות של השרים ותגידו לעצמכם: איזו אסוציאציה זה מעלה בכם? איזה זמנים זה מעלה בכם?
225 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.