קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אותי? אני לא הצבעתי בעד המתת כלבים.
זו רק ההתחלה. אדוני היושב בראש, חבר הכנסת אלמוג כהן, אני שמחה שאתה יושב באולם, הזדמנות, כי אני רוצה לספר לך – אני לא יודעת מתי היית לאחרונה בקיבוץ כפר עזה. בקיבוץ כפר עזה כרגע משקמים את הבתים, משקמים את הקיבוץ. יש שם הרס רב אחרי 7 באוקטובר, ולצערי הרב, לפחות ממה שידוע לי בשבועיים האחרונים, לא מינהלת תקומה נמצאת שם ומשקמת את הבתים. מי שנמצאים שם יום ולילה עם התושבים – אתה יודע מי? אחים לנשק נמצאים שם – –
– – לשקם שם את הבתים. עכשיו, למה אני מספרת לך את זה? כי אני בכלל רוצה לדבר על נושא אחר. אני רוצה לדבר על תרבות ה-hate. לא תרבות הפייק, תרבות ה-hate.
לא, אני לא עוברת, להפך, התחלתי כך כדי לדבר איתך על תרבות ה-hate; עם כולכם, לא רק איתך. מה זה תרבות ה-hate? לחברי כנסת במשכן הזה כאילו יש צורך לשנוא. הם כאילו צריכים לבחור נושא לשנאה, כי השנאה הזאת מביאה לייקים, היא מביאה רעיונות, היא מביאה חומר לכתוב עליו. ולך יש צורך לשנוא את אחים לנשק, ומההיכרות שלי איתך אני חושבת שאין שם כלום, כי אם אתה תשב איתם אחד על אחד ואתה תלך איתם לשקם בתים, אתה לא תמצא מה לשנוא.
אם אתה לא שונא אותם, אז תפסיק להשמיץ אותם כמו שאתה עושה.
כמו שאתה, ברשתות החברתיות לפחות, שונא את אחים לנשק, לבן גביר יש צורך לשנוא ערבים. בנה קריירה בטיקטוק על שנאת ערבים, בנה קריירת פוליטית על שנאת ערבים. בלי השנאה הזאת אין מאחוריו כלום.
בעיקר שנאת ערבים. שנאת האחר, אבל שנאת ערבים זה מה שבנה אותו פוליטית, אוקיי?
קרעי שונא את התקשורת. הוא לא מוכן להתמודד עם האמת. כולנו שמענו עכשיו את ההקלטה שהוא רוצה בכלל לשנות את שיטת המשטר במדינת ישראל. איזה תוכן יהיה לו בלי השנאה הזאת? רגב, לעומת זאת, היא לא שונאת אף אחד. היא אוהבת יהלומים, וגם אף פעם לא כואבת לה הבטן, תמיד מגיעה לעבודה. שר המינהלות – הוא שונא בהתאם לסקרים. פעם הוא שונא את הקואליציה, פעם הוא שונא את האופוזיציה. אני מקווה שבקרוב הוא ישנא מהבית. שר השיכון שונא את הדיור הציבורי ואת הדיירים שלא שומרים מצוות.
כן. לא משנה מאיפה אתה. שאר חברי הקואליציה והשרים נאחזים בשנאה בציפורניהם. ציוצי השנאה מביאים להם לייקים. ציוצי השנאה מביאים להם רעיונות.
רק באמת משפט אחרון. לא אאריך, למרות שרציתי. אני רק רוצה משפט אחרון. על כל זה שולט מי שבמוצ"ש האחרון צייץ תשע דקות של שנאה טהורה והתבכיינות. תודה.
397 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.