קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אסור לנו לרגע, בשום תהליך של חקיקה, אסור לנו לשכוח, חבריי מיש עתיד, מכל המפלגות כאן, שתמיד מרחף עלינו האיום שבעיניי הוא סכנה קיומית למדינה הזאת: חוק ההשתמטות, שממשיכים לגבש אותו בחדרי-חדרים, בשעה שאנחנו נלחמים, בשעה שילדינו ובנותינו נלחמים, בשעה שהיום הוצאו צווי גיוס.
אני חייב לספר לכם שבבוקר התקשר אליי בני ואמר לי: אבא, קיבלנו עוד 80 יום. ומה שנשאר לי זה רק להגיד לו: לך בשלום ותחזור לשלום. ובשעה הזאת שאני מנהל שיח עם הבן שלי, יושבים כאן אנשים לאומיים, חברי הליכוד, שנוהגים כמו איזה מנזר של שתקנים, ובאים לספר לי במסדרונות עד כמה אנחנו נגיע לאיזה חוק, אתה יודע. צה"ל לא יכול לקלוט, אז נגייס 100, 200, 1,000 במקרה הטוב. תשכחו מזה. תשכחו מזה. לא יקום ולא יהיה.
חוק ההשתמטות, החוק הנורא הזה, הוא על הראש שלכם. כל חבר וחברת כנסת מהקואליציה שיצביע על החוק הזה, שלא יראה את פניו מול חיילי צה"ל, שיתבייש לו, שיתבייש לו. לא נרפה מזה יום-יום, שעה-שעה. נעלה לכאן ונזכיר לכם את הבושה הגדולה שלכם. אל תתהדרו בשום נוצות. אתה לא יכול להיות פטריוט וציוני ואוהב המדינה הזאת כשאתה מצביע לחוק השתמטות שמפריד בין דם לדם, ששולח את ילדינו ובנותינו להילחם בשעה שציבור שלם – אתם גונבים איתו סוסים. ובשביל ההישרדות שלכם אתם משחררים אותו מגיוס, מהצבא, בשעה שאנחנו באחת מהמלחמות המורכבות ביותר בחיינו. זכרו, לא ניתן לכם. אנחנו נמצאים כאן. לא ניתן לכם. לא ניתן לכם.
231 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.