קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול היה יום קשה מאוד בצפון ובעוד אזורים במדינת ישראל. בדקתי קצת את הנתונים. אני הייתי בעומר אתמול, ביקרתי את קהילת כיסופים שם, שנבנתה כמגורים זמניים עד שהם יוכלו לשוב. בדקתי את הנתונים. אני זוכרת שתוך כדי הביקור קיבלנו כל הזמן התראות על שיגורים לעבר מדינת ישראל. אז אתמול היו 540 אזעקות, 540 אזעקות, 255 שיגורים ושמונה פצועים. ואני, ככה, בערב אתמול מקבלת פוש לטלפון, כמו כולנו, ורואה את שר הביטחון רוקד בחתונה. ואני אומרת לעצמי, אני לא יודעת, מישהו בממשלה הזאת על פטריות הזיה. אין לי דרך אחרת לתאר את זה. איך קורה שביום קטסטרופלי כמו אתמול, שבו יש 540 אזעקות, מיליוני אזרחים רצים למרחבים מוגנים, שר הביטחון הטרי, החדש – שיש להניח שיש לו ללמוד דבר או שניים על תפקידו, כי בכל זאת, הרקע שלו פחות מהתחום הזה – רוקד בחתונה.
ואני שואלת את עצמי על הדיסוננס המטורף הזה שמיליוני ישראלים מסתתרים בממ"דים ושר הביטחון רוקד בחתונה. אף אחד מהממשלה, מהקואליציה, אולי מהיועצים שלו – הרי כל שר מוקף בפמליה גדולה של יועצים – לא חשב להגיד לו: אדוני השר, זה פחות מתאים? יבין כבוד הרב אם לא תגיע, כי מדינת ישראל במלחמה ויש 540 אזעקות. לא מתאים שתלך לחתונה, בטח ובטח לא מתאים שתרקוד בחתונה. אבל לאף אחד לא היה האומץ להגיד לשר הביטחון שזה לא מתאים.
במקביל לזה אנחנו שומעים את השר קרעי מספר לנו – הוא אומר לנו את זה בפה מלא, הוא אפילו לא מתבייש להגיד: מה הבעיה? נשנה את שיטת המשטר. אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. אז נבטל את בג"ץ, נשנה את שיטת המשטר. אולי נקבע גם שיהיו פה בחירות פעם בעשר שנים? אולי פעם ב-20 שנה? למה צריך בחירות? למה זה טוב? הם נבחרי ציבור, הם יעשו מה שהם רוצים.
מספיק להסתכל על החקיקה שהובאה בפני ועדת שרים לחקיקה השבוע לאישור ובאמת, לדפוק את הראש בקיר, מה הדברים שממשלת ישראל מחליטה להביא לשולחן. עברה שנה, שנה מאז עסקת החטופים האחרונה, ובזה מתעסקת הממשלה. אז אוקיי, מדברים על הסדרה בצפון, אבל איפה ההסדר של החטופים? איפה? איפה ההסדר של החטופים והחטופות שלנו? תודה רבה.
342 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.