קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בחוק חשוב שייתן שוויון בהתמודדות. אני לא מתנכל לאף אחד, גם עברנו את הבחירות, כבר אין לנו משהו באופק כרגע. מראש אני אגיד, אני אלך לסוף ואני אגיד שהחוק הזה, ברגע שהוא יעבור, הוא ייכנס לתוקף לקראת הבחירות הבאות, לא הקרובות שיש. יש עכשיו מקומות שעוד מתקיימות בהם בחירות.
מה שאומר החוק היום – המצב הקיים היום, זה שאתה מתמודד ברשות, במועצה אזורית, אם קיבוץ מסוים חפץ שתיבחר, הוא יכול לתרום לך 55,000 שקלים, כאשר אדם פרטי יכול תרום רק 5,000 שקלים. יש פה אפליה. יש כאן אפליה.
זה לא משנה. החבר שמעוניין לתרום – שבאופן פרטי יבוא ויתרום.
אין כזה דבר, יש היום כסף פרטי. חלק מהקיבוצים כבר השתנו. זה היה בוועדה, דיברנו גם עם הנציגים של הקיבוצים. כמובן שהם לא הסכימו, אני לא אומר שהם הסכימו. כמובן שהחוק הזה לא התאים להם. אבל כן, צריך להיות שוויון. כמה תורמים במושבים, תגיד לי? עכשיו אתה נכנס למושב שהופרט – גם אני גר במושב שיתופי שהופרט – אנשים לא תורמים שקלים. תקשיב, אתה לא יכול לאסוף שם 5,000 שקל מכל התושבים.
יש כאן אפליה שהיא לא צודקת. בעבר היו קיבוצים שיתופיים, שהמשקים היו שיתופיים וכל הקיבוץ עבד ביחד. היום הדבר הזה כבר כמעט לא קיים. לא קיים.
מכריזים. אני גם, יש לי חברה בע"מ. אני יכול לתרום למועמד? לא. ולכן צריך להיות שוויון. אפילו אם אני אכריז על תרומה כזאת, זה לא הופך אותה לחוקית. ולכן, גם בקיבוצים, מי שרוצה לתרום כסף, יתרום מכיסו, כמו שאנחנו תורמים. נגיד אתה תורם למועמד – – –
לא, זה לא הכיס שלהם, היום יש כבר חלוקה, יש חלוקה בנכסים. רוב הקיבוצים אינם שיתופיים. ולכן אנחנו צריכים לבטל את הדבר הזה, שיוצר חוסר צדק בהתמודדות לראשות מועצות, בעיקר מועצות אזוריות, כאשר מתמודד מהקיבוץ מקבל יתרון שאינו מוצדק מול מתמודד מהמושב. לכן הדבר הזה צריך לרדת. אני מבין ששכנעתי אתכם, חברי האופוזיציה, ותצביעו בעד.
יש לכם שיטה. כל פעם אני מסביר את החוק מאוד יפה, ואז אתה בא בסוף, כשדיברת עם חברת הכנסת שלי טל מירון.
החוק הזה כולל את כולם, אין פה משהו ספציפי. אין לי משהו ספציפי שמעניין אותי.
החוק הזה עולה עכשיו לקריאה הראשונה, כמובן, אחרי שעבר טרומית. ישבנו על זה בוועדה.
אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי כדי לדבר על משפחות של שני עצורים, עצורים פוליטיים, עצורים פוליטיים של משפחת הנגד, שנמצאת פה מאחור.
אתה רוצה שאני אקרא לך? אתה לא יודע עברית?
(אומר בערבית: תגיד לו בערבית מה כתוב שם.)
הוא לא מבין. הוא לא מבין. תסביר לו בערבית, בבקשה.
בקיצור, אני רוצה לדבר על סיפור באמת כואב, של המשפחות – –
– – אפילו שהפכתם את זה לנושא פוליטי. יש כאן משפחות – המשפחה בחוץ, של הנגד – –
– – שעצור רק בגלל ההפיכה המשפטית שיש כאן במדינה, הפיכה פוליטית, כאשר תפסו שעירים לעזאזל. ביום שבת מישהו העביר לי כתבה בידיעות אחרונות, ב-7 ימים. כתבו שם, פרסו על איזה ארבעה עמודים אני חושב, ומספרים שם מאיפה ישראל משיגה נשק. מאיפה ישראל משיגה נשק – הסודות הכי כמוסים של מדינת ישראל פרוסים בעיתון ידיעות אחרונות. ועוד הם אומרים: לראשונה פורסם אצלנו. מה זה "לראשונה פורסם אצלנו" אם לא הדלפה? יש כאן הדלפות חמורות מאוד שפוגעות בביטחון ישראל ואף אחד לא מתעסק בזה. למה? תלוי לאיזה חונטה אתה שייך.
תלוי לאיזו קבוצה אתה שייך. אמרתי, אני מנצל את הזמן כדי לדבר על עוד משהו. אתם רוצים הסבר עם כתוביות? אני אתן לכם את זה בנאום, כשאני אעלה אותו.
קודם כול, אלי פלדשטיין אחד. והשני – אסור להגיד את שמו. א', נכון?
אני יודע את שמו. אני לא אגיד אותו פה, כי זה אסור.
אתה רוצה עוד נתונים? אני חושב שזה לא בסדר. אם זה היה אחד מבני משפחותיכם – אתה יודע, גם כן, כל הזמן אומרים לנו את זה: אם זה היה בן משפחה שלנו היינו מבינים. וזה מאוד כואב שאין לך אפשרות להתגונן.
אני חושב שהמעשה של שר הביטחון, שעצר את המעצרים המינהליים – זה נכון מאוד, זה דמוקרטי מאוד. רוצים לעצור בן אדם? יש בית משפט, לא? יש פרקליטות. יש משטרה.
רוצים לעצור מישהו? צריך לתת לו אפשרות לעורך דין. צריך לתת לו אפשרות להתגונן – –
– – ולא משנה מאיזה צד פוליטי הוא הגיע. גם אם הוא הפגין. צריך לתת לאנשים אפשרות להתגונן, להשמיע את – – –
על ביטול, שהוא ביטל, זה בסדר גמור. עד היום – כמה עצורים היו? תשעה ישראלים. אני כתבתי מכתב יחד עם חברתי.
אני כתבתי יחד עם לימור סון הר מלך ועם עוד כמה ח"כים מכתב שאנחנו מבקשים לבטל את הדבר הזה, ואני שמח ששר הביטחון עשה את זה, שר הביטחון החדש. צריך לראות את הדברים אחרת.
כמו שאתם נלחמים על זכויות של ערבים, כמו שאתה אומר לי עכשיו – אנחנו נילחם על זכויות של יהודים, כדי שיהיה שוויון במדינה בין ערבים ליהודים.
לכל האזרחים צריך להיות שוויון.
תודה רבה. אני מבקש מכם לתמוך בחוק. החוק הזה ראוי, כדי שיהיה שוויון, איזון בין המועמדים. לא תהיה יותר עדיפות לקיבוצניקים. נגמרה התקופה הזאת. אנחנו בתקופה חדשה – של דמוקרטיה. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקשבתי לרוב הדוברים. חבר הכנסת שוסטר, לדעתי, אתה היחיד שהתייחס לחוק. אולי לא שמעתי – גם את התייחסת, נכון? לא? לצערי, לא. אני מכבד את זה שהתייחסת לחוק. דנו על זה בוועדה, דיברנו על הדברים האלה. קודם כול, זה 55,000 שקלים שקיבוץ יכול לתרום. מה שאמרת לגבי 12 תורמים, שזה דבר קל למצוא 12 אנשים – תמצא לי מושבניק שמוכן לתרום 5,000 שקל לבחירות. לפחות בגולן לא מתעסקים בדברים האלה כל כך. קשה להשיג.
בנושא של דמי הכיס – כן, אני יודע, גם קיבוץ שדה אליהו, שעבדתי שם והייתי מועמד לקליטה, שם אתה מקבל דמי כיס לאחר שסגרו לך את כל ההוצאות. אתה יודע, אנשים קשי יום, שלא מרוויחים את הסכומים האלה ולא מייצרים כמו קיבוץ, עדיין קשה להם בסוף להשתמש בשארית הכספים שלהם, אז הם יתרמו 500 שקלים, 1,000 שקלים, לא יותר מכך.
הוא אמר 12. אתה אומר 200 חברים?
תקשיב, אנחנו יודעים. יש פה כמה חבר'ה שהתמודדו במועצות אזוריות. גם אתה גר במועצה אזורית? אני לא חושב שביישוב שלך אפשר למצוא 100 ומשהו אנשים שכל אחד יתרום 500 שקלים, לדוגמה. זה קשה מאוד.
בסדר. גם לזה אתה לא תגיע. זה – 1. אני עונה עקרונית. אבל תראה, מהות החוק היא ליצור שוויון בין התאגידים לבין המתמודד הפרטי, העצמאי.
ושאלה נוספת, שעלתה גם בוועדה: מה קורה כשחבר מתנגד לתמיכה הזאת? האם הקיבוץ מבצע הצבעה על התמיכה הזאת? לא. אז יושבים קבוצה של אנשים ומחליטים.
אני מכיר החלטות. תראה, גם כשענית, עלית לפה ודיברת על נושא שאני ולימור סון הר מלך – – – לא. אמרתי: אנחנו נגד מעצרים מינהליים של יהודים. על זה אתה דיברת. אני דיברתי על חוק מסוים, אתה חיפשתי איזה סיפור. אמרתי עוד פעם, לא מתאים לך לדבר ככה בצורה כזאת ולסכסך.
אתה יודע, כי אני באתי מאזור הצפון, ואני מחפש באמת את הדמוקרטיה, להבדיל מכם, שאתם לא מחפשים את הדמוקרטיה. אתם מחפשים איפה שיש התיישבות – לפגוע בה. איפה שיש ימין – לפגוע בו. אתם לא מחפשים את האמת בדברים. אתם מבדילים כך: אם זה מהקומונה שלכם אז זה בסדר; אם זה מהצד של הקואליציה זה לא בסדר. וזכותנו הלגיטימית להוציא מכתב לביטול המעצרים המינהליים.
אם הייתי שומע באמת שאלות קונקרטיות לגבי החוק, זה היה בסדר. אבל אתה יודע מה, חנוך, יש את הקטעים האלה שאתה יושב פה – ואמרת, הייתה לך איזו אנחת רווחה מסוימת – ושמע, אתה יושב פה כסגן, ישבתי כמה פעמים, ואתה שומע פה לילה שלם, אתה יודע, וזה נאומים שחוזרים, חוזרים עוד פעם ועוד פעם. כמה אפשר לגדף ולקלל את הממשלה? הדבר הזה לא נגמר ולא מסתייע בידכם, כי אני חושב שאתם בכל מקרה, כל דבר – – –
או דברים שהם לא האמת, ואתה לא מתערב, כי אתה שומר על זה. אז זה שטיפת מוח, שאתה יושב פה לילה שלם ואתה שומע את כל הדברים, ואתה נאלץ לשמוע אותם, ואין מה לעשות, זה התפקיד.
אני חושב שהצעות החוק שהבאנו, שאנחנו מביאים – אתם אומרים: הינה עוד חוק לזה – כן, אנחנו רוצים ליישר את הדברים. יש פה הרבה דברים שפעלו במדינה והיו די עקומים. אתה יודע, שמעתי פה כמה פעמים נאומים על לאן אנחנו הולכים, לאן הקואליציה הולכת. אנחנו מחפשים את הדמוקרטיה. אנחנו מחפשים, ואנחנו רוצים, גם בחוקים שלנו, חוקים של חברים טובים שבאים מחוקים טובים, אנחנו רוצים מערכת משפט שתהיה חלק מהמאבק על עם ישראל וארץ ישראל, ולא תשמש ככלי בידי מחריבינו; מערכת משפט שתגן על חיילי צה"ל הקדושים, שלא יהיה גיס חמישי שמסייע לאויבינו במלחמה; מדינה שבה כולם שווים בפני החוק; מדינה שבה אלו שמנסים לפגוע בה ובעצם קיומה לא יזכו לזכויות יתר; מדינה שבה אפשר ללמוד תורה, כפי שהיה מיום הקמתה; מדינה שבה כולם אוחזים חלק בביטחונה.
לגבי הגיוס שדיברתם – דיברנו פה הרבה. אני שמח שאתה כאן. בנושא הגיוס אתם תמיד דוחפים: תגייסו 12,000, כל מיני מספרים. אני אמרתי גם לשר הביטחון הקודם: גם לגייס, יש לזה משמעות, למספרים שצה"ל מסוגל לעמוד בהם. אי-אפשר לדחוף לצה"ל במזרק חיילים ולך תסתדר. יש היום הרבה כאלה בעקבות הלחימה, גם חרדים וגם שאינם חרדים, שרוצים להתגייס ובאים להתגייס מתוך רצון. צריך לשמר את הדבר הזה, להגדיל אותו ולקבל אותם לצה"ל. יש הרבה כאלה שנכנסו. צריך לסדר, לארגן, לארגן מקום, שנוכל לגייס אותם.
גם הבן שלי, שהוא סרוג, נמצא במכינה – אתה יכול לזלזל כמה שאתה רוצה. אתם מדברים פופוליזם ולא בדיוק מדברים לגופו של עניין. גם הבן שלי, שהוא סרוג ורוצה להתגייס – אמרו לו: שמע, שכח מא', ב', ג'. למה? יש ביקוש גבוה מאוד. אני בעד גיוס. אני חושב שרובנו, כולנו כאן, בעד גיוס. אנחנו צריכים רק ליצור את המשוואה – – –
לא הבנתי, מה אתה רוצה שאני אעשה איתך? תגיד מה אתה רוצה. תגיד. מה, מה הבעיה?
אני שומע. אתה שומע אותי? הייתי בחיל האוויר ואני עוד שומע באחת האוזניים, פעם כאן, פעם כאן, אבל הכול בסדר. אנחנו צריכים לגייס את מי שרוצה ואת מי שמוכן, וגם לגייס את מי שצריך ושצה"ל מסוגל לקלוט אותו. אי-אפשר לשלוח אנשים לצבא – – –
זה שייך. בצה"ל יש היום עומס של מתגייסים בגלל רצון, בעקבות המלחמה – – –
כן, אני נורמלי, אני נורמלי. כנראה שאתה לא נורמלי. כנראה שאתה לא נורמלי.
כן, שמעתי את זה שיש צורך ב-12,000 לוחמים, בסדר. מה צה"ל מסוגל לקלוט? וכשצה"ל אומר שהוא מסוגל לקלוט 3,000 – עזוב, זאת המצאה. זאת המצאה. אנחנו יושבים באותה ועדה. זאת המצאה. כשצה"ל אומר שהוא מסוגל לקלוט 3,000 או 4,000 – – –
ראש אכ"א אמר את זה, לא? ראש אכ"א לא אמר את זה?
בקיצור, הרי תמיד, תמיד יהיו לכם הערות. זה לא משנה מה נגיד ומה נביא, אתם תמיד נגד. מה אתם נגד? אתם אפילו לא יודעים נגד מה אתם. נגד הכול.
1,739 מילים של ניסים ואטורי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.