קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, "מה שמתרחש בישראל מצד הימין המשיחי, הלאומני, הגזעני, בגיבוי, בקריצת עין או בשתיקה מצד שרים וח"כים של הימין הוא פוטש, מרד. נוער הגבעות יורד מהגבעות של מדינת יהודה כדי לפעול באותן שיטות אלימות שמופעלות נגד הפלסטינים – נגד מדינת ישראל. חברת הכנסת לימור סון הר מלך אמרה: 'הפצ"רית פושעת, עם ישראל יילחם מול אויבים מבחוץ ואויבים שמנסים לכרסם בנו מבית'. מושג הסכין בגב והבגידה מבית מהדהד את הקולות בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה". כך כתב העיתונאי יוסי מלמן בעקבות הפלישה האלימה לשדה תימן.
למעשה, חזינו ביריית הפתיחה להפיכה פשיסטית מזוינת שהולכת ומתקרבת, ושמטרתה – הקמת דיקטטורה משיחית ורצחנית על כל יושבי הארץ. האקדח שהופיע במערכה הראשונה – במקרה הזה, הנשק האוטומטי של חמושים רעולי פנים מאחת המיליציות הלאומניות, פרייקור, שהצטרפו לניסיונות הפריצה לבסיס החקירות של מצ"ח בבית ליד וצולמו צמוד לחברת כנסת ממפלגת השלטון – הנשק הזה, שהופיע במערכה הראשונה של ההפיכה הפשיסטית, עוד יירה במערכות הבאות. הקורבן הראשון יהיה הציבור הערבי-פלסטיני, אך על הכוונת, תרתי משמע, גם מתנגדי המלחמה, שוחרי הדמוקרטיה וזכויות האדם, מבקרי השלטון והשליט וכל מי שיעז להתנגד למשטר העליונות היהודית.
יום למוחרת הפוטש האלים חזינו בהמשכו כאן, בתוך בית המחוקקים עצמו, בשעה שחברי קואליציה רבו ביניהם מי יתמוך בקול רם יותר בפשעים מחרידים יותר ומי ישתלח ויתקוף בצורה בוטה יותר את מערכת אכיפת החוק. מי שהתבלט מעל שאר האספסוף היה סגן יו"ר הכנסת, שבמומחיות של מסנגר ותיק על כיתות אלימות, ודאי מינית, הסית ואמר: הכול לגיטימי.
כן, גם התעללות מינית חמורה – הכול לגיטימי; כן, גם אונס של עצור – הכול לגיטימי.
כן, גם עינויים סדיסטיים – הכול לגיטימי.
היה זה אותו חבר כנסת שחשף את ההיגיון המארגן המעוות מאחורי הפוטש הברברי – הכול לגיטימי. כל סוג וצורת אלימות, כל דה-הומניזציה ומפלצתיות – הכול לגיטימי. כל ירי, כל רצח, כל השמדה – הכול לגיטימי.
היה זה פרופסור ישעיהו ליבוביץ' שכתב כך בשנות השמונים, אני מצטט: "אנחנו לא הקמנו ולא נקים מחנות השמדה, אבל המנטליות המאפשרת את הקמתם קיימת גם אצלנו"; "מתקיימים בנו דברי איש רוח בן המאה ה-19 שהזהיר מפני ההליכה מן האנושות דרך הלאומיות אלי החייתיות. במאה ה-20 הלך העם הגרמני בדרך זו עד הסוף, ואנחנו עלינו על הדרך הזאת אחרי מלחמת ששת הימים וכיבושיה. ושמא נגיע גם אנו עד הסוף? כבר רבי יהודה הלוי שם בפי המלך הכוזרי את האזהרה שאם יהיה כוח בידינו, יתברר שאנו מרצחים כמו הגויים".
סגן יושב-ראש הכנסת תומך האינוס ממפלגת השלטון הוכיח שליבוביץ' צדק. לכן צריך לומר את הדברים כהווייתם: אנו מתמודדים עם אותה סכנה שעימה התמודדו הדמוקרטים הגרמנים בשנות השלושים של המאה הקודמת – סכנה של הפיכה לאומנית, גזענית ורצחנית. אם הפוטש הלאומני האלים, אם המרד בשלטון החוק של מי שדורשים צ'ק פתוח לפגוע בפלסטינים ומתנגדי שלטון באשר הם, לא יובס – יהיו אלה נהרות הדם שלנו שיציפו את הרחובות.
אלא שכאשר עמדתי פה מעל הדוכן לפני כחודשיים, שלושה והקראתי עדויות מהמתחולל בשדה תימן, כאשר התרעתי פה מהיותו מתקן עינויים סדיסטי, כאשר ניסיתי להציב מול חברי הבית הזה מראה לעוולות הנוראיות שמתרחשות שם על מנת שנוכל לתקן את דרכנו, היו כמה מחברי יש עתיד שליהגו כי מדובר בשקרים. הפליא מביניהם חבר הכנסת רול, שהגיש תלונה לוועדת האתיקה בטענה שאני מעליל עלילות שווא וממשיך להפיץ שקרים.
מה תגידו עכשיו, כשהעדויות הפכו לחשדות רשמיים, לחומרי חקירה שבגינה שוקלת הפצ"רית להעמיד לדין את הפושעים? הפורעים, הביבים והכהנאים פרצו למחנות, אבל במידה רבה אתם סללתם להם את הדרך לשם. חובתי כאדם, ובוודאי כנבחר ציבור, היא לַאמת ולאינטרס הציבורי, לא לממשלה ולא לרוב מזדמן בכנסת. חשיפת פשעי הממשלה או מי מזרועות המדינה היא חובתי, ולמעשה היא החובה של כולנו בבית הזה, והיא גם אינטרס ראשון במעלה של החברה כולה.
חשיפת הפשעים והמאבק לתקנם הם אלה שמשרתים את טובת הכלל. הם אלה המשרתים את החתירה לצדק. הסתרת הפשעים, ההתעלמות מהם והניסיון לדכא, להשתיק ולצנזר את מי שפועלים לחושפם, רק הופכים את העוולות והפשעים לחמורים יותר. מי שיושב לצידי בספסלי האופוזיציה וחושב "לי זה לא יקרה" – מספיק שיצטרף למחאת משפחות החטופים על מנת לגלות מה חושבים, כיצד מאיימים ומה זוממים ומתכננים הביבים והכהנאים לכל מי שמעז להתנגד.
באותו היום שבו פורעים חמושים ניסו לשחרר בכוח הזרוע חשודים בהתעללות מינית ואונס, חבריהם הגיעו לתל אביב וריססו גז פלפל לעבר פעילי מחאה בשדרות שאול המלך. גם אקדח כבר נשלף השבוע נגד מפגינים. לכן לא רק סכנת הכהנאות מהקואליציה מטרידה אותי, אלא גם המנטליות של חלק מחברי האופוזיציה, מי שאמורים להיות שותפים במאבק לבלימת ההפיכה המשטרית הלאומנית. שהרי אם אין לכם את האומץ הפוליטי להישיר מבט למציאות ולהכיר באמת אם היא אינה נוחה, כיצד תוכלו לתקנה?
מי שדווקא היה לו את האומץ להישיר מבט למציאות הוא אחד משורדי הטבח הנורא בקיבוץ בארי, שהזדעזע מפרעות שדה תימן, מהברבריות הברוטלית של מי שביקשו להרים יד על שלטון החוק עצמו, אך יותר מכול הוא הזדעזע מהניסיון להצדיק את החמורים שבפשעים, את החמורות שבהתעללויות, על ידי ניצול ציני של פשעי טבח 7 באוקטובר. כשורד הטבח הוא הרגיש חובה להשמיע קול אחר, ואת דבריו אני מבקש לקרוא כאן במלואם, ולסיים בהם את דבריי שלי, כי הבית הזה זקוק לקול אנושי כמו שלו.
וכך אמר אותו שורד טבח מבארי: ב-7 באוקטובר ישבתי בביתי בבארי, סביבי ירי של נוח'בות. 101 מחברינו וחברותינו נרצחו באכזריות, 11 נחטפו – חלקם אינם בין החיים – ואני רוצה לומר לכם: לא תתרצו כל דבר בשם 7 באוקטובר. פגיעה בזכויות אדם ובערכים הומניים לא ניתנים לתירוץ, והם סכנה, לא מתנה. אנחנו נמצאים בשערי אזור כליאה שרב הנסתר בו על הגלוי. יש שמועות ועדויות קשות לגבי זכויות אסיר ואדם בשדה תימן.
וכאשר מתפרסם חשד לאונס עציר על ידי חיילים, פורצים לבסיס שרים וח"כים מהקואליציה בראש המון מתפרע, ודורשים בפועל להעמיד את חיילי הצבא מעל לכל חוק. לא נסכים שיתרצו אובדן כל רסן בשם 7 באוקטובר.
אנסים הם לא גיבורים. אונס תחת אונס הוא פשע מלחמה. אין הצדקת אונס. אין שיקולים ורגשות מעורבים. לא ניתן לתרץ אונס בשם 7 באוקטובר. האנשים שפרצו – – –
אני חייב לקצר את הציטוט של אותו אדם, זה משפט אחרון.
אנחנו קוראים מפה להחיל ביקורת שיפוטית, תקשורתית וציבורית על מתקן הכליאה במחנה תימן. אנחנו קוראים להביא את חקירת החשודים באונס לידי מיצוי מלא.
976 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.