הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית המוכרת בכינוי "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", נועדה להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, והיא המשך לכמה וכמה רפורמות בתחום היבוא שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להקל על יבואנים ככלל ועל יבוא מקביל בפרט, ובהן רפורמה שאושרה רק לפני כחצי שנה בוועדת הכלכלה כתיקון לפקודת היבוא והיצוא. הצעת חוק זו היא חלק ממהלך ממשלתי כולל של התאמה לסטנדרטים האירופיים, שבמסגרתו הובאו לאישור הכנסת ארבע הצעות חוק שונות, ששלוש מהן כבר אושרו בקריאות השנייה והשלישית – הצעת חוק מקורות אנרגיה בתחום יבוא מוצרי חשמל שאישרה הוועדה בראשותי, ושתי הצעות חוק שאושרו בוועדת הבריאות בעניין יבוא מזון ויבוא תמרוקים.

הבסיס של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא מתן אפשרות לכל עוסק – יצרן, יבואן ומשווק – לבחור ב"מסלול האירופי" לעניין ייצור, יבוא ושיווק של מוצרים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע חלופה נוספת בחוק התקנים אשר תאפשר לייבא, לייצר או למכור מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, בדרך המאפשרת הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה האירופית שתאומץ לתוך הדין הישראלי, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. בדרך זו יוכל יבואן הבוחר במסלול האירופי לייבא טובין העומדים בדרישות האסדרה האירופית בלי להציג הוכחות עמידה בדרישות או לבצע בדיקות מעבדה בעת הכניסה לישראל.

בעניין זה אציין כי הצעת החוק כוללת הסדר ייחודי בדין הישראלי, שמאפשר להחיל בישראל את הדין האירופי, ונוסחו המחייב יהיה בשפה האנגלית. מודל חקיקתי זה היה קיים עד כה רק בתחום המזון. הוועדה סברה כי ניתן מענה לקשיים הנובעים ממודל זה, מאחר שמדובר בסופו של דבר באופציה לבחירת העוסק, וכן בהתחשב בהוראות בהצעת החוק המחייבות את משרד הכלכלה לפרסם לציבור תרגום מקצועי ומהימן של האסדרות האירופיות שיחולו בישראל, וכן לבחון באופן ספציפי כל עדכון של האסדרה, ללא אימוץ אוטומטי בישראל של שינויים שייערכו בה באירופה.

ועדת הכלכלה קיימה תשעה דיונים ארוכים ומעמיקים בהצעת החוק בתוך תקופה של פחות מחודשיים. בשל היקף הצעת החוק, אתמקד בעיקרי ההצעה בלבד ובשינויים שערכה הוועדה בהצעת החוק. בלב התיקון המוצע עומדת התוספת החמישית לחוק, שבה מנויות האסדרות האירופיות – דירקטיבות ורגולציות אחרות – שיחולו בישראל מכוח החוק, וכן התנאים להחלתן ומועדי התחילה שלהן. לפי המוצע, שר הכלכלה והתעשייה יהיה מוסמך להרחיב בצו את רשימת האסדרות, ובכלל זה נספחים ועדכונים שלהן, תוך אימוצן בלא כל שינוי, וזאת בשים לב לשיקולים הנוגעים לאפשרות האכיפה של ההוראות הכלולות בצו. באופן דומה רשאי השר, מיוזמתו או לפי בקשת שר אחר, לדחות את מועדי התחילה לאימוץ האסדרות השונות החלות בדין האירופי לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, בהתאם להיערכות ליישומן.

לעומת זאת, מוצע כי הסרה של דירקטיבה מהתוספת החמישית, החלתה בשינויים או הוספת תנאים בה וכן דחיית מועדי התחילה לתקופה של מעל שנה, ייעשו בצו של שר הכלכלה, אך רק לאחר שהוא קיבל את המלצתה של ועדת החריגים לכך. ועדת החריגים היא גוף ממשלתי מייעץ, והיא פועלת מכוח פקודת היבוא והיצוא בהתאם לרפורמה ביבוא שאושרה בשנת 2021. תפקידה המקורי של ועדת החריגים היה לדון בהחרגות מהחובה לאמץ תקינה בין-לאומית, כלומר לדון אם יש הצדקה להותיר על כנה דרישה ייחודית לישראל בעניין יבוא מוצרים ולהעביר את המלצותיה לשר הכלכלה.

בהצעת חוק זו מוצע להרחיב את סמכויותיה של ועדת החריגים כך שהיא תוסמך לדון בשאלת ההצדקה לקיום חריגים לאסדרה האירופית. בדיוני ועדת הכלכלה עסקנו רבות בסמכויות הוועדה, בסדרי עבודתה ובמשמעות החלטותיה. בהתאם לכך, נקבעו הוראות המסדירות את פנייתם לוועדת החריגים של שר הכלכלה ושרים אחרים שהנושא הנדון נוגע לתחומי אחריותם, את האפשרות שלהם לפנות להכרעת הממשלה לאחר החלטת ועדת החריגים, וכן נקבעו מקרים שבהם שר הכלכלה יהיה מוסמך לתקן את התוספת החמישית בצו אף בלא המלצה של ועדת החריגים.

בהצעת החוק הממשלתית נקבעו 17 אסדרות אירופיות, ובמהלך דיוני ועדת הכלכלה נוספו לרשימה עוד חמש אסדרות, שביחס לכל אחת ואחת מהן ערכה הוועדה דיון מעמיק. במסגרת זו קיימנו דיון ביחס למועד תחילת אימוצה של כל אסדרה בישראל, והוועדה הכריעה בהתאם למידע שהוצג על ידי משרדי הממשלה השונים ביחס להשלמת ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה. כמו כן עסקנו בתנאים נוספים, מעבר לדרישות הקבועות בדין האירופי, שעל המוצר הנוגע בדבר לעמוד בהם. במהלך דיוני הוועדה נוספו תנאים שונים מעבר לתנאים שנכללו בהצעת החוק הממשלתית ביחס למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים על ידי גז בישול, גפ"מ, או ביחס למוצרים שהוועדה מצאה שיש מקום לקבוע ביחס אליהם דרישות שונות בגלל תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים זאת, כגון דרישות ביחס לריכוזי חומרים בנוזלי ניקוי למדיח כלים שעלולים לפגוע במי הקולחין, שבישראל, בניגוד לאירופה, נעשה בהם שימוש לצורך השקיית גידולים חקלאיים.

מאחר שמדובר בסופו של דבר בקליטה של דין אירופי לתוך הדין הישראלי, החלטנו כי כל הוספה של אסדרה אירופית לתוספת החמישית, וכן הסרתה, שינוי התנאים הקבועים בה או דחיית מועד תחילתה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה, ובכך יובטח פיקוח פרלמנטרי ודיון ציבורי שקוף ופתוח בנושאים אלה.

נושא נוסף שעלה בדיוני הוועדה, בהמשך לדיון שהתקיים בעניין זה במשרדי הממשלה, נוגע להוראות הקבועות בחוקים או בתקנות שבהם יש הפניה לתקנים ישראליים ייחודיים או הוראות המגבילות ייצור, יבוא או שימוש במוצרים. כידוע, תקנים חלים על מגוון גדול מאוד של מוצרים, ולעיתים חקיקה כוללת הוראות ביחס למוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים ואף הפנייה אליהם. מכיוון שהוראות חיקוקים אלה עלולות לסתור את הוראות הדין האירופי שיאומץ בישראל, משרד הכלכלה סבר שיש לתת מענה לקושי זה במסגרת הצעת החוק, וחברי הוועדה תמכו בכך.

לפיכך, וכדי להאיץ את תהליך התאמת החקיקה הישראלית לסטנדרטים האירופיים, החלטנו להוסיף להצעת החוק הממשלתית הוראה חדשה שלפיה משרדי הממשלה יערכו מיפוי של כלל החקיקה, ואם תימצא סתירה, השר הממונה על החיקוק הסותר יהיה מחויב לפתוח בהליך לתיקון החקיקה באופן שיתאים את החקיקה שבסמכותו להוראות האסדרה האירופית שאומצה בישראל. אם אותו השר יתנגד לכך מהטעם שישנם תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים להותיר על כנו דין ייחודי השונה מהאסדרה האירופית המאומצת, כגון תנאי מזג אוויר וכיוצא בזה, הוא יוכל לפנות לוועדת החריגים, והיא תכריע אם יש הצדקה לחרוג מהוראות האסדרה האירופית.

במקרים שבהם הכרעת ועדת החריגים תהיה בניגוד לעמדת השר הממונה, שמורה לו הזכות לפנות לממשלה כדי שתכריע בסוגיה. אם עמדת השר הממונה לא תתקבל גם בממשלה, הרי שיהיה עליו לתקן את אותו חיקוק. אם השר הממונה לא פתח בהליך לתיקון החיקוק כמתחייב מהסעיף המוצע, החלטנו לקבוע מנגנון ייחודי ותקדימי, שמקובל הן על הייעוץ המשפטי לוועדה והן על משרד המשפטים, ומטרתו לתת מענה למצב זה, ובכך ליצור הרמוניזציה בין הדין הישראלי ובין האסדרה האירופית המאומצת. לפי המוצע, שר הכלכלה יהיה מוסמך להוסיף בצו לתוספת השביעית לחוק חקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו של משרד אחר, ובכך לקבוע שלצד אותו חיקוק בדין הישראלי יחולו גם הוראות האסדרה האירופית.

יש לציין כי הליך זה יחול רק על חקיקת משנה, ולא על חקיקה ראשית, והוא ייעשה באופן פרטני ביחס לכל חיקוק וחיקוק, ובשיתוף הציבור, בין השאר, כיוון שעל פי המוצע, צו לתיקון התוספת האמורה יהיה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר הוא בתחום ענייניה.

חברי הכנסת, רוב הוראותיו של החוק המוצע ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2025. מועד התחילה נקבע בהתחשב בעניינים הנוגעים לפיקוח, אכיפה ויכולת בדיקת המוצרים השונים, ובפרט בהיערכות הנדרשת ליישום האסדרות האירופיות השונות, שחלקן אמורות להיכנס לתוקף באותו מועד, וכן במחויבויות הבין-לאומיות של ישראל.

אני מקווה כי הצעת חוק מורכבת זו, על השינויים הרבים שהוכנסו בה בדיוני ועדת הכלכלה, אכן תקל על היבואנים, ובפרט על היבואנים המקבילים, וכי גם הציבור הרחב ייהנה מפירותיהן של הקלות אלה וירגיש אותן בכיסו, בעקבות הרחבת היצע המוצרים שייובאו לישראל, הגדלת התחרות והפחתת יוקר המחיה.

אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות.

אני רוצה להדגיש כמה דברים. ראשית, הצעת החוק הזו מחויבת המציאות לא רק בגלל יוקר המחיה – בגלל שהעלויות של היבואנים יופחתו, וצריך שחלקן לפחות יקלו על הציבור בהפחתת המחירים. יחד עם זה, בלי קשר להפחתת יוקר המחיה, הצעת החוק הזאת בעצם מפחיתה את הרגולציה. גם לזה יש משמעות. אני מזכיר לכם שב-OECD, בכל הדוגמאות של הפחתת רגולציה מפחיתים את המחירים ב-3%–6% בסך הכול. בטווח הארוך יותר זה ודאי יוריד את המחירים וגם יפחית רגולציה. זה לא התחיל מהיום. דרך אגב, גם הממשלה הקודמת, עם שרת הכלכלה הקודמת, התחילה בחקיקה שקשורה לעניין. בינואר הממשלה הזאת הביאה לפתחנו חוק נוסף שמאפשר הכנסה של המוצרים בנמלים בלי לעשות בדיקה פרטנית של כל מוצר, אלא מאפשר לבדוק אותם על המדף באופן שהפיקוח יעשה את זה בלי שום בעיה, ואם יתגלו בעיות – המוצרים האלה יכולים לרדת מהמדף וגם יקבלו קנסות.

היום הביאו את הצעת החוק, שהיא שלב נוסף ברפורמה, והשלב הזה לא יכול להיות מושלם אם לא ייעשו תיקונים שלמים בהמון הוראות חקיקה שיש היום שסותרות את האסדרה האירופית. לכן, כיוון שזה לוקח זמן, עשינו איזשהו נוהל, שקיבל תוקף בחוק, שמאפשר בעצם בתוך שנתיים, שנתיים וחצי לעשות חפיפה בין האסדרה האירופית לחקיקה הישראלית, כדי שלא יהיו סתירות וכדי שהיבואנים בסופו של דבר ידעו איך לתפקד ואיך להביא את הסחורות לישראל.

אבל הכי טוב היה – ואת זה אני לא יכול לעשות, כי אנשי המקצוע בישראל אמרו שהם עדיין לא מוכנים לתהליך הזה, כי אין להם כוח אדם, אבל בלי קשר אין להם את גם הידע. בעצם היינו צריכים לעשות לא לפי האסדרה האירופית, אלא מעין רפורמת שיווק, זאת אומרת, אם מוצר נמצא בסופר בברלין, אפשר להביא אותו לישראל בלי שום בעיה. עצם זה שהוא נמצא שם בסופר, זה אומר שהוא עומד באסדרה האירופית, ולכן זה מה שנקרא רפורמת שיווק – לא רפורמת תקנים. את זה לא יכולנו לעשות, אבל אני מקווה שזה השלב הבא. אחרי שיתקנו את כל החוקים בישראל ויתאימו אותם, ואחרי שלאנשי המקצוע בישראל יהיה את הידע לעשות את הדברים האלה באופן ברור, וגם יהיה כוח אדם שיוכל לעשות את הבדיקות המדגמיות בישראל – דבר שאין אותו היום – אז נוכל לעשות תיקון נוסף שבעצם ישלים את הרפורמה הזאת באופן מוחלט לטובת אזרחי מדינת ישראל.

כבוד השר, אני מודה לך על ההצעה הזאת שהובאה לוועדה. ביחד תיקנו אותה לטובת כל העניין. אני גם מודה ליועצים המשפטיים של הוועדה, למנהלת הוועדה וגם לכל אנשי המקצוע מכל המשרדים שהגיעו לוועדה לכל הדיונים והשתתפו כדי להשלים את החוק, כדי שיהיה כמה שיותר מושלם לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכולם, ואני מקווה שתאשרו את זה.