קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר להתחיל שום נאום היום ושום דבר בלי להזכיר שוב את אריאל ביבס ליום הולדתו, כי הדבר היחיד שאנחנו יכולים לקוות, לילד שחוגג היום יום הולדת חמש – שהוא לא מורעב, שהוא רואה אור יום, ואני רוצה לקוות שאימא שלו לידו, שלפחות הוא זוכה לחיבוק. אני מקווה שאולי אפילו היום נצליח להחזיר אותו הביתה.
רציתי להתייחס שנייה – מירב בן ארי עלתה ודיברה כמובן על האירוע שהיה בשבוע שעבר בשדה תימן, ואמרה שצבי סוכות רץ להגן על חיילים. לא צבי סוכות ולא השר המיותר ביותר בישראל – אפילו לא בישראל; השר המיותר בעולם כולו, השר עמיחי אליהו – לא רצו להגן על חיילים. לא הם ולא סגן יושב-ראש הכנסת, שיושב פה, ואטורי, לא רצו להגן על אף חייל. הם רצו בשביל ציוצים, הם רצו מתוך פופוליזם בשקל, הם רצו בשביל לייקים, ואולי הם רצו פעם אחת לראות איך נראה בסיס מבפנים, כי הם לא זכו לזה – מה לעשות, לא שירתו בצבא. ואם החיילים כל כך חשובים להם, הם מוזמנים להתגייס. ואם כוחות הביטחון כל כך חשובים להם, אז למה עכשיו הם לא רצים לתל השומר, להגן על כוחות הביטחון, שקוראים להם "נאצים" ומנסים לפגוע בהם?
ואני רוצה לספר על עוד דבר שקרה בתל השומר בשבוע שעבר. הייתה שם כתבת בשם אילנה קוריאל, כתבת של ynet.
אבל החבר שלו לא. אני רוצה לספר לך משהו, דן. אני לא יודעת אם אתה מכיר את אילנה קוריאל. אילנה קוריאל שוקלת, לדעתי, אולי 48 קילו.
48 קילו, רזונת, קטנטונת, עושה עבודה מסורה. במקרה היא גם מבאר שבע, אני מכירה אותה מימים-ימימה. אילנה הלכה לעשות את עבודתה, הלכה לסקר את מה שקורה בשדה תימן. היה צריך לחלץ אותה. נשים עטופות בדגלי ישראל ירקו עליה. טלי, נשים ירקו על נשים אחרות. אי-אפשר לתאר בכלל את הטראומה הזאת, שהיא נמחצה שם והיה צריך לחלץ אותה.
מה שקרה בשבוע שעבר הוא מסוכן. המדינה הזאת נכנסה לשסע שמעולם לא היה כמותו, לשנאה הדדית שמעולם לא הייתה כמותה, מעולם. ובחסות מי ובשם מה? בשם פופוליזם בשקל. תודה.
341 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.