קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקש לחזק את ראש הממשלה ואת מערכת הביטחון כולה. אנחנו בתקופת המתנה לפני מערכה צבאית, ואני קורא לציבור להתלכד, לפעול יחד כגוף אחד, להקשיב להנחיות ולשמור על שגרה ככל שניתן.
מכובדיי, אנחנו במלחמת איראן הראשונה. איראן משתמשת בשליחים סביבנו, ואנחנו צריכים לאמץ את המדיניות של הנשיא קנדי בזמנו, במשבר הטילים בקובה. כשהסובייטים הציבו טילי שיוט גרעיניים אצל שליחיהם בקובה, הנשיא קנדי אמר שטיל מקובה ייענה בטיל על מוסקבה. זו הגישה הנכונה מול ראש הנחש, איראן. וגם מול קטר – עלינו להכריז עליה כמדינה תומכת טרור, כי היא כזאת, ולהפעיל את כל הכלים המדינתיים שיש לנו כדי לעצור את תמיכתה בטרור ואת טריליוני הדולרים שהם מזרימים להסתת דעת הקהל האמריקאית נגד ישראל והעם היהודי. בניית הקואליציה הבין-לאומית כנגד ציר הרשע של האחים המוסלמים, שכוללת את האמריקאים ומדינות ערב המתונות, היא חלק משמעותי במלחמה, ואני תומך, ומגבה את פעילות הממשלה ומערכת הביטחון להשלמת המהלך הזה.
לאזרחי ישראל יש לי מסר אחד חשוב: להתאחד במשימת הביטחון, לפעול ביחד, כי רק ביחד ננצח את שונאי ישראל.
מכובדיי, היום אנחנו עושים היסטוריה. היום פורצים את המחסומים שגרמו ליוקר מוצרי הצריכה בישראל עשרות שנים. אנחנו מצביעים היום לא על עוד סתם רפורמה – זו הכרזת מלחמה בפועל על יוקר מוצרי הצריכה, ואנחנו בדרך לפתיחת התחרות ובדרך לשינוי כללי המשחק. מה שהיה לא יהיה. זו רפורמה שמבטיחה שינוי לדורות.
אנחנו, הישראלים, רואים את המחירים במרכולים באירופה ושואלים שנה אחר שנה: איך זה יכול להיות שמה שטוב לאירופה לא טוב לישראל? שמה שיש באירופה אין בישראל? שהמחירים באירופה הם חצי מחיר מישראל? ובכן, אזרחי ישראל, ב-1 בינואר 2025 הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תיכנס לתוקף, ועידן אירופה יתחיל בישראל.
קצת רקע. עוד לפני כניסתי לתפקיד כשר הכלכלה – – –
בוודאי, על כולן. אחד לא יתחמק.
קצת רקע. עוד לפני שנכנסתי לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, חקרתי את שוק הצריכה הישראלי לעומק. ניסיתי להבין למה פערי המחירים מול אירופה כה גדולים ואיך אנחנו יכולים להבטיח סל קניות הגיוני יותר לאזרחי ישראל. הבנתי שפלסטר לא יפתור את הבעיה, שהמצב מחייב חשיבה מחוץ לקופסה ושהדרך היא להביא לשינוי יסודי ומקיף, וזה בדיוק מה שעשינו כאן בשנה וחצי האחרונות. גיבשנו את הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר ב-40 השנים האחרונות. זה לא היה פשוט. הפעילו עליי לחץ אדיר, כתבות משחירות בתקשורת – למען האמת, עד היום – והפחדות בציר הפוליטי, והרפורמה ממש לא באה להם בטוב. הם רצו שהמצב יישאר כפי שהוא, שנמשיך לאפשר למונופולים ולקרטלים לחגוג על חשבון האזרח הקטן. אבל האיומים, לשמחתי, לא עזרו. לא חששתי, כי באתי לדאוג לאזרחי ישראל ולא לשרת את בעלי ההון. היום אני יכול להגיד בסיפוק רב שהיה שווה לקחת את הסיכון, ואני מאושר.
לרפורמה כמה עקרונות בסיסיים: העיקרון הראשון זה שכל מה שמשווק באירופה אפשר למכור בישראל. זה בעצם לאמץ את מודל ניהול הסיכונים האירופי, וככה אנחנו בעצם מאפשרים יבוא מוצרים ללא צורך להתאים אותם לרגולציה הישראלית המוזרה והקשה. קמעונאים ויבואנים רבים שאני מדבר איתם נערכים כעת להביא קונטיינרים מלאים בסחורה מאירופה, ומעצם הכנסת המוצרים התחרות תגבר, מה שישפיע כמובן על הורדת המחירים – לא רק על המוצרים המיובאים החדשים אלא גם על כל שאר המוצרים וכל שאר הספקים, שיידרשו לעמוד בתחרות.
חלק נוסף ברפורמה בא למנוע מהמונופולים והקרטלים לעצור ולפגוע ביבואנים מקבילים. כבר ביולי בשנה שעברה העברנו חוק שמטיל קנס של עד 100 מיליון ש"ח על מי שינסה למנוע יבוא מקביל של סחורה לישראל, כך שהרעיון של יבואן בלעדי שיכול לקבוע מחיר כרצונו נעלם מעולם הצרכנות בישראל. חלק שלישי וחשוב הוא הורדת ביורוקרטיות, ואנחנו קוראים לו "לא עוצרים בנמל". כבר מחודש יולי, מלפני חודש, היבואנים לא נדרשים לבדיקות של מכון התקנים ולא נדרשים לחכות בנמל. הביורוקרטיה המיותרת בוטלה, וזה לבד מייצר חיסכון של בין 8% ל-10% ועד 12% ליבואנים.
מדוח של חברת KPMG שבחן את השפעת הרפורמה על הצרכן הישראלי עולה בבירור שצפויה ירידה ניכרת במחירים של מוצרים מהקטגוריות שנפתחות ליבוא. אני מדבר על תחום המזון, מוצרי חשמל, מוצרים לתינוקות, תמרוקים, חומרי ניקוי, ריהוט ועוד. אלה צפויים להביא, על פי הדוח של KPMG, לחיסכון של כ-6,000 ש"ח בממוצע למשק בית בשנה. זה כ-500 ש"ח לחודש.
מכובדיי, עבורי, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא הראשונה שהובלתי כשר. אני מתכוון להוביל עוד רפורמות משמעותיות כאלה גם בהמשך, רפורמות שמשנות מציאות, שדורשות חשיבה מחוץ לקופסה והסתכלות אחרת על הדרך שבה מדינת ישראל מתנהלת. כך למשל: מדוע מה שטוב לנאסד"ק לא טוב לבורסה בישראל? או למשל, מה שטוב למערכת הפיננסית האירופית – למה זה לא טוב למערכת הבנקאות בישראל? או למשל, היה לנו אתמול דיון בממשלה: מדוע בעל תואר רופא עולה שמגיע מצרפת לא טוב לטפל בחולים בישראל? או למשל, מכיוון אחר – לפרק את המונופול הגדול והמזיק ביותר במדינה, את מינהל מקרקעי ישראל, שהשפעתו על מחירי הדיור והקרקע במדינה היא ענקית ואדירה. היום, אחרי הרפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אני מאמין שהדבר הזה אפשרי.
ובנימה אישית יותר, חבריי חברי וחברות הכנסת, הרפורמה שאנחנו מעבירים היום נוגעת לכל בית בישראל. כל משפחה תרגיש את הרפורמה: חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים כאחד; יהודים ולא יהודים. את החוק הזה חוקקנו יחד, באחדות, בהסכמה רחבה. היה לי חשוב להכניס לחוק את ההערות הבונות שקיבלנו מכלל משרדי הממשלה, מכלל חברי הכנסת בוועדות השונות, מהתעשיינים ומלשכות המסחר, מכל הרגולטורים וגם מהחברה האזרחית על כלל מרכיביה. אני מאחל לעם ישראל שבאותה דרך של אחדות וערבות הדדית גם ננצח במלחמה, שנשיב את החטופים הביתה במהרה בימינו ושנדע להצעיד את מדינת ישראל לחוף מבטחים בהצלחה וביחד.
לסיום דבריי אני רוצה להודות לשותפים הרבים בהשלמת הרפורמה: לראש הממשלה בנימין נתניהו על הגיבוי ועל הנחישות ועל הסיוע להביא את כל משרדי הממשלה ביחד למקום הזה; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; לשר הבריאות אוריאל בוסו; לשר האנרגיה אלי כהן ולקודמו ישראל כץ; לשותפיי; ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן – תודה מיוחדת ואישית ממני, דוד, על פועלך – וכמובן לחברי ועדת הכלכלה המסורים מכל סיעות הבית, וגם ליושב-ראש ועדת הבריאות היקר יונתן מישרקי ולחברי ועדת הבריאות מכל סיעות הבית. אתם שיפרתם את החוק, קיבלתם אותו נתון ושיפרתם אותו בצורה משמעותית, ועל כך תודתי הגדולה.
אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה אמנון מרחב על הובלה מקצועית של החוק, יחד עם המשנה למנכ"ל מוטי גמיש; ליועץ המנכ"ל טיראן ששון וליועץ המקצועי שלי ברק טייכמן; לראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי; לממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלביץ, על פועלו – באמת יישר כוח, איגור, על קפיצת המדרגה הגדולה שעשית; לממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה והתעשייה אנואר חילף; ליועמ"שית במשרד הכלכלה והתעשייה איילת זלדין; למשנה ליועצת המשפטית במשרד הכלכלה גלית יעקובוב; לראש תחום הסדרה ואכיפה לשעבר קרני קירשנבאום ולעוזרת הראשית בלשכה המשפטית במשרד הכלכלה שני ברוך עזרי.
אני מודה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. משה, בלעדיך לא היינו מגיעים למעמד הזה. תודה לך באופן אישי על הירתמותך; לפנינה אורן ולכל צוות שירות המזון; לעוזר מנכ"ל הבריאות ליאור אבינועם; ליועמ"שית במשרד הבריאות שרון גוטמן; מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות – לאור אלדר; לאנשי האוצר – לסגן הממונה על התקציבים כפיר בטט, לרכז באגף התקציבים באוצר גל ברנס, לרפרנט באגף התקציבים באוצר עמית גולדמן, תודה על תרומתכם ותמיכתכם. היא הייתה במקום. עודדתם אותנו בכל התקופות שבהן נתקלנו במשבר כזה או אחר בדרך.
אני רוצה להודות למנהל רשות האסדרה יואל בריס; לסגן מנהל רשות האסדרה זמר בלונדהיים; במשרד האנרגיה – למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, ליועצת המשפטית במשרד האנרגיה דלית זמיר ולמנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות רון אייפר, למנהל אגף בכיר הנדסה וביצוע אוריאל בבצ'יק ולמנהל תחום הנדסה, רישוי ותקינה איציק יוניסי.
אני רוצה להודות לראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, על כל הגיבוי וההדרכה שנתת לנו; לסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה ליאור חיימוביץ; לכלכלן בכיר, ראש תחום בכיר אסטרטגיה כלכלית-חברתית איתמר מילרד. ואנחנו עוברים למשרד המשפטים – אין עוד הרבה – למשנה ליועצת המשפטית לממשלה מאיר לוין, לראש אשכול רגולציה במחלקה למשפט כלכלי במשרד המשפטים יובל רויטמן ולצוות – יעל קריב, רומי קאופמן, שי סומך וקרן רוט.
אני רוצה להודות ליועמ"ש ועדת הכלכלה איתי עצמון וליועמ"שית ועדת הבריאות נעה בן שבת, לעורכת הדין בלשכה המשפטית ענת מימון ולעורכת הדין בלשכה המשפטית אביגל כספי. אני רוצה להודות גם לנציגי החברה האזרחית, ובראשם לתרצה, שמהיום הראשון שנכנסנו לתפקיד נתנה לנו את המידע הנדרש וכיוונה אותנו – ובזכותך, תרצה, הרווחנו לפחות שנה בחקיקה – ולומר לכולכם שהרפורמה לא הייתה עוברת בלי ההירתמות של כל האנשים שהודיתי להם.
התעכבתי טיפה, אדוני היושב-ראש, כי זה היה חשוב לחלוק עם עם ישראל כמה הרבה אנשים עמלו ופעלו ביחד לרגע החשוב הזה. אז אני רוצה לברך שהחיינו והגיענו ליום הזה, ולאחל לכל עם ישראל המון המון הצלחה, כמובן, בחירום ובמלחמה מצד אחד, אבל גם בפעילות השוטפת שלנו. מגיע לנו מדי פעם קצת אור באתגרים שיש לנו נכון להיום. תודה רבה.
1,391 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.