קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השרים, כבוד חברי הכנסת, יושבת במליאה ומקשיבה, מנסה לנטרל את התוכן – בעד או נגד, קואליציה או אופוזיציה. אני באמת מאמינה שרוב-רובנו הגענו למשכן כדי להיטיב, כדי לעשות טוב, לתקן עוולות, ויש הרבה, ברוך השם. המילה טוב איננה מילה גסה, אולי היא לא מוכרת מספיק אבל בואו, זה חשוב.
אני מנסה להקשיב רק לאיך, ולא לַמה, ומזדעזעת. זה מקלל את זה, זו משמיצה את זו, זה את זו וזו את זה, בלי כל בושה. וכל המרבה הרי זה משובח, כאילו בשביל זה הגענו. כאילו בשביל זה נבחרנו. מתי נבין שאנחנו מכלים את עצמנו לדעת? אנחנו מביישים את המשכן, את העובדה שאנחנו נבחרי ציבור. מתי נבין שאולי, אולי, אפשר אחרת? מתי נבין שאולי נתפוס כותרת אם נשפיל ונבזה האחד את השני, אבל זה יירשם על שמנו לדיראון עולם?
הצטרפתי לאחרונה לוועדת האתיקה של הכנסת, ועדה חשובה שעוסקת בשיפוט חברי הכנסת בשל עבירות אתיות, כגון התבטאויות בלתי פרלמנטריות, ואני מקווה, אני באמת מקווה שנצליח, בהובלתו של היושב-ראש החדש חבר הכנסת משה רוט וחברי הוועדה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וחברת הכנסת שרון ניר, לתקן, לשנות את אופן השיח.
רבי אלימלך מליז'נסק כתב את המילים היפות כל כך: "אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה, ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך". אז נמשיך להתווכח על נושאים חשובים, על הרבה נושאים על סדר-היום, אבל די, די, בלי עלבונות, קללות ומילים כל כך מיותרות שלא מכבדות את האומר אותן.
ואם כבר התחלתי בציטוט מקורותינו, אז אמשיך בהודעה שקיבלתי ממש לפני כמה דקות בווטסאפ. הדס, אימא של אריאל טופז וקס, קצין מודיעין שנפגע אנושות בפיגוע הדריסה בצומת ניר צבי, מבקשת שכל עם ישראל יתפלל ויקרא שני פרקי תהילים להחלמתו המהירה והשלמה. ואני אסיים בשני פרקי התהילים הללו. אחד, קכ"א: "שיר למעלות, אשא עינַי אל ההרים מאין יבֹא עזרי. עזרי מעם ה' עֹשה שמים וארץ. אל יִתן למוט רגליך אל ינום שֹמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שֹמרך, ה' צִלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע, ישמֹר את נפשך. ה' ישמֹר צאתך ובואך מעתה ועד עולם".
וביקשה האם עוד פרק אחד, אז אקרא גם אותו, פרק ק"ל: "שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'. ה' שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשובות לקול תחנונַי. אם עוֹנות תשמר יה, ה' מי יעמֹד. כי עִמך הסליחה למען תִוָרא. קִויתי ה' קִותה נפשי, ולדברו הוחלתי. נפשי לה', משֹמרים לבֹקר שֹמרים לבֹקר. יחל ישראל אל ה', כי עם ה' החסד והרבה עִמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עוֹנותיו". תודה.
427 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.