הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

שלום, אדוני היושב-ראש. שלום, חבריי. ראשית, לקודמי חבר הכנסת עמית הלוי – אני מוכן לעשות עסקה. אני אצטרף איתך לאמירה שהכנסת, נדמה לי, ברוב של למעלה מ-100 חברים הצטרפה – אין מצב של מדינה פלסטינית בכפייה, אנחנו לא עושים שום דבר, בוודאי לא אחרי 7 באוקטובר, אבל יש צד שני לעניין הזה, והצד השני הוא הסכנה לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית אם לא נדע לבצע הפרדה ולא שילוביות, כשלא משנה בהקשר הזה מי מתקרב למי. שם אנחנו נמצאים בפער. אני מניח שלזה יהיה לך קשה להסכים, ובכל זאת אני שם את שני הפרמטרים האלה, שני גבולות הגזרה הללו. הם יצטרכו להיות נדונים בשנים הבאות, אם כי עד שזה יקרה, יש לנו נושאים אחרים.

למשל אחד הנושאים הדחופים ביותר – – –

גמרנו, אז בוא נשמור על זה. לכן, בהקשר הזה אני איתך. בהקשר הזה אני איתך, לא להמשיך את הנפתוליות.

אבל יש נושא שהוא כרגע משמעותי ביותר, והוא קורה בצפון הארץ. אני בא מהדרום, שם חטפנו את האסון הגדול, אבל יש לנו מינהלת, יש לנו הבנה מה התהליך, יש לנו צה"ל, שגורס את היכולות של האויב. בצפון מסיבות ידועות אנחנו לא עוסקים בכתישה משמעותית ובשינוי פני היכולות של האויב, אלא מגיבים – הגנה התקפית, תקראו לזה. אבל יש לנו אזרחים. אני – אתמול בכרם בן זמרה, מושב, לא ממש צמוד גדר, ובקריית שמונה, במפעל של פודטק – אני אומר לכם שאנחנו חוטאים לעצמנו בכך שעוד מעט עשרה חודשים אחרי שהתחילה המתקפה עלינו – לא אנחנו התקפנו אותם, הם התקיפו אותנו בצפון – אנחנו עדיין לא מיישמים את מה שאזרחים היו צריכים לקבל, וזה מינהלת מסודרת, בנויה לתלפיות, כמו בדרום.

משום שבמקרה הטוב, אדוני היושב-ראש, במקרה הטוב שנים, שנים לא מעטות, אנחנו ניאלץ להתמודד עם הבקע הדמוגרפי, עם הקריסה הכלכלית, עם אובדן האמון. כדי להתחיל לשקם את ההריסות הכלכליות והפיזיות והמנטליות, אנחנו צריכים לעשות מה שאפשר לעשות כבר כעת, וזה להקים את אותה מינהלת – יש לנו מנהל – ולהקצות לזה את התקציבים המתאימים ולשחרר אותם ולעשות את מעשה הדרום גם בצפון, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.