קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הסיפור הזה של הארכת שירות החובה. אני רוצה לדבר על הארכת שירות החובה, כי יש טענה שחסרים לוחמים לצה"ל, ולכן צריכים להאריך בעוד ארבעה חודשים את שירות החובה של החיילים שלנו, שנלחמים כבר תשעה חודשים בעזה. אבל מה שמסתבר הוא שלא חסרים לוחמים – פשוט הממשלה לא רוצה לשלם ללוחמים האלה את מה שמגיע להם. הרי את כל הלוחמים האלה שסיימו 32 חודשים של שירות, אין שום בעיה או לשחרר אותם ומייד לגייס אותם למילואים, כמו שעשו בתחילת המלחמה, או לגייס אותם לקבע ראשוני או חובה בתנאי קבע – יש הרבה דרכים לשלם לחיילים האלה את מה שמגיע להם.
אבל מסתבר שלממשלה הזו יש דברים יותר חשובים לעשות עם הכסף. רק לפני שבועיים, שלושה היו פה דיונים בוועדת הכספים, וראינו שיש מאות מיליונים פנויים שהולכים עכשיו לכל מיני דברים – לשרה סטרוק, לזהות, לשרים של ירושלים וכל הדברים האלה. אז יש כסף, יש כסף, רק את הכסף הזה הממשלה מעדיפה לא לתת ללוחמים.
אז אני חוזר שוב, אדוני היושב-ראש: אין בעיה של לוחמים, יש בעיה של איך מחלקים את התקציב. ואם ייתנו ללוחמים את מה שמגיע להם, אם הממשלה הזאת תתחשב בלוחמים, אם הממשלה הזאת תבין שללוחמים האלה מגיע יותר מאשר לכל מיני דברים אחרים – וחולק פה כסף חופשי-חופשי לפני שבועיים, שלושה – אז לא תהיה שום בעיה. אבל אם עכשיו סדר העדיפויות של הממשלה הזו הוא לתת כספים לכל מיני דברים פחות חשובים – עכשיו, בשעת מלחמה – אז כן, אין כסף לתת ללוחמים שלנו, ואז פתאום צריך להביא חוק להאריך ללוחמים את השירות מ-32 חודשים ל-36 חודשים.
אז אני קורא לכם, חברי הממשלה, אני קורא לך, אדוני השר, להתעשת, להבין שבשעת מלחמה את הכסף ואת המשאבים צריכים לתת ללוחמים, ולתת להם את מה שמגיע להם. רגע, לא שמעת את מה שאמרתי? אז אני רוצה לחזור בשבילך, יש לי עוד 40 שניות. מה שקורה, אדוני השר, הוא שביום רביעי כנראה הולך להגיע לפה חוק שמאריך את שירות החובה.
אז זה אומר בעצם שאין בעיה של לוחמים, יש בעיה של תקציב. למה זו בעיה של תקציב? כי את הלוחמים האלה אפשר לגייס למילואים או להכניס אותם לקבע מייד אחרי שהם משתחררים, ובסוף זו בעיה של תקציב, רק את התקציב אתם מעדיפים לשים על דברים אחרים. במקום לתגמל את הלוחמים כמו שמגיע להם, אתם מעדיפים לשים את הכסף על דברים אחרים. זה הסיפור.
אגב, עושים את זה בהארכה זמנית לחמש שנים. אם אנחנו כל כך קרובים לניצחון מוחלט – כפסע, אם אנחנו כפסע מניצחון מוחלט – אז למה לחמש שנים? הרי הניצחון תכף תכף, אז לא צריכים לחמש שנים. בואו נאריך את זה זמני, ואז נראה.
אני בעד לתת לצה"ל את הצרכים שלו, אבל לתת ללוחמים את מה שמגיע להם.
446 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.