קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אתמול היינו בצפון – אדוני היושב-ראש, גם אתה היית איתנו – משלחת של חברי כנסת מכל סיעות הבית, או מרוב סיעות הבית, לפחות מהליכוד, מיש עתיד, ונפגשנו עם אנשי שלומי, ונפגשנו עם אנשי חורפיש ועם אנשי מעלות, ושמענו את כאבם וחשנו את כוחם של האנשים האלה, שנאחזים בקרקע, נאחזים ביישובים שלהם תחת הפגזות, כשכל רגע יכול לנחות עליהם טיל, ומטיילים ברחובות בגאווה גדולה מאוד, וכיתות כוננות ואנשי צבא שעוזבים הכול כדי לשמור על היישוב שלהם. ומה שמקשר כחוט השני בין כל האנשים האלה זה התחושה שלהם שהפקירו אותם, התחושה שאנשים לא מדברים איתם, התחושה שהם, אנשי הצפון, לא יודעים מה ילד יום, אין שום תוכנית, אין שום הסדרה שתניח את דעתם. חוסר האונים הזה, חוסר הידיעה, גורם לי ולחבריי שהיו שם לתהות אם באמת זאת המדינה שראויה לאנשים האלה.
נסענו לחורפיש, חבר הכנסת שטרן, ונפגשנו עם ראש המועצה, ושמענו את זעקתם של הדרוזים. שמענו את זעקתם של הדרוזים. אתה נכנס ליישובים הדרוזיים, ומקבלים את פניך שלטים שמצוינים בהם שמות הנופלים; אתה רואה על כל בית מתנוסס דגל ישראל; כל אדם שאתה שואל מספר שבנו, הדוד שלו, בן הדוד שלו, נמצא ונלחם, וחלקן משפחות שכולות שמרכינות ראש לכבודה של המדינה הזאת. והם שואלים אותנו: למה אתם מפלים? למה את מתייחסים אלינו כאל סרח עודף שלכם? דיברו על חוק הלאום, ואני מחכה ליום הזה שאנחנו נתקן אותו, שטרן, שכולנו נבין ששוויון מול האנשים האלה הוא הדבר שהיום אנחנו מחויבים אליו.
היום ישבתי בוועדת חוץ וביטחון, וראיתי את החבר'ה שמדברים – –
– – על הגיוס לשירות האזרחי, מדברים על הדרוזים ועל הערבים כמקשה אחת. וביקשתי – לא בגלל האפליה; אלה מחויבי גיוס, אלה לא מחויבי גיוס: בואו תיתנו נתונים על מחויבי הגיוס, על החברה הדרוזית, ותעשו הפרדה מאוד ברורה. לצערי הגדול, הסתכלו עליי כאילו אני לא מבין דבר.
לכן, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה היית בסיור אתמול, ואני משער שתחושותיי הן תחושותיך – בשינויים כאלה ואחרים, אבל גם אתה הרגשת את הכאב שלהם – ואנחנו מצווים כולנו, מצווים כולנו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, לעלות לכאן, לנקוש על דלתה של הממשלה ולהגיד: אנחנו מחויבים לצפון. בואו לשם, תפתרו את הבעיות. תודה רבה.
347 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.