קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנעורים יפים, הקיץ אין-סופי. אני רוצה להתייחס לדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי – מציינים היום את יומו: "גלגל המנוף בחיי הציבור – זהו הנוער! אם יש ספקות בציבור ביחס לדרך, ואם נוער יש בו בציבור זה, יקום וידחוף – וכל הציבור ילך בה. זהו התפקיד הגדול של הנוער בתנועת מהפכה – – – בכל אונייה יש כלי קטן ושמו קומפאס, ובו מחט קטנה, והוא המצפן, בחינת מצפון, והוא שמראה את הדרך. אוי לה לאונייה שקברניטיה אינם משגיחים במחט זו, ואוי לו לנוער שאינו משמש מצפון לאומה. אוי לה לאומה שאין לה נוער ושאינו מראה לה מאיזה צד מנצנץ הכוכב".
אני רוצה לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, עוד מעט שנה אני נמצא כאן; עברה מהר. אני תוהה בימים שאני מעביר כאן, כמו היום הזה, לאן השיח הזה עוד יכול להידרדר ומה עשינו אנחנו, כל ה-120 בלי יוצא מן הכלל, לגברת בסופר כדי להוריד לה את המחירים. מה עשינו בשביל לבטל את הגזרות במערכת החינוך? מה אנחנו עושים בשביל יוקר המחיה? עולים לכאן זה אחרי זו וסוגרים חשבון אחד עם השנייה. אף אחד לא מדבר על הציבור בבית. כולם נמצאים כאן בתוך אקווריום וסוגרים חשבונות.
מה עובר עליכם? אני יושב כאן, מתפוצץ לי הראש. דבר אחד לא שמעתי שהבן אדם בבית יפתח את החדשות ויגיד: ואללה, החבר'ה האלה עובדים בשבילי. אנחנו מנותקים. יש כאן אקווריום, ואנחנו חיים את עצמנו. בן גביר עולה, מצד ימין באים ותוקפים את בן גביר ומצד שמאל מגוננים, וראש הממשלה, והבן של ראש הממשלה – חבר'ה, זה לא מעניין. מה שמעניין הוא איך האנשים שלנו במלחמה סוגרים את החודש; איך אנחנו דואגים לאופק לתלמידים שלנו במערכת החינוך, עם המשבר הזה שלא נגמר, שיהיו להם ציונים, שיוכלו להתגייס, ללכת לעתודות.
מה עובר עלינו? האמת, כבוד היושב-ראש, נגמר הזמן, אבל נגמר גם הזמן של הרבה אנשים כאן, אני חושב. תודה.
293 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.