קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב בראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן אחרי ששמעתי חלק מהנאומים פה בשעה האחרונה ובאמת האוזניים שלי בוערות. בוערות. אני שואלת את עצמי אם אנחנו חיים במציאות נפרדת, מציאות מקבילה. אני מרגישה שזה כמו דלתות מסתובבות: אני במציאות אחת ויש פה אנשים שחיים במציאות אחרת, מנותקת לחלוטין מכל מה שקורה.
אני רוצה להגיד, עשיתי איזו בדיקה קטנה, סתם מדגם, בסדר? לא נציין את כולם, אבל עשיתי איזו בדיקה קטנה לגבי חברי הקואליציה הנכבדים ששירתו נאמנה את המדינה, ששירתו אותה בעוז, גם בגבורה, יש להגיד, ונתנו מעצמם למען המדינה לאורך השנים כי הם הרגישו שליחות כפי שכל אזרח במדינה אמור להרגיש. יש לנו את השר דיכטר, ששירת בסיירת מטכ"ל, וכמובן, קריירה בשב"כ; יש לנו את יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, שהיה רב-סרן במילואים במצ"ח; השר ניר ברקת נפצע במלחמת לבנון הראשונה והמשיך לשרת במילואים שנים לאחר מכן.
חבר הכנסת צביקה פוגל היה ראש מטה פיקוד דרום; חבר הכנסת אוהד טל היה מפקד טנק; חבר הכנסת דני דנון היה מ"פ בקורס חיילים מחו"ל; השר יריב לוין שרת ב-8200; חבר הכנסת קרויזר נלחם במלחמת לבנון השנייה, ולדעתי, וא עשה מילואים גם במלחמה הזאת, אם אינני טועה; השר שלמה קרעי בחר לשרת בגדוד הנח"ל החרדי; חבר הכנסת ביטן היה חובש קרבי; חבר הכנסת יולי אדלשטיין התגייס לצבא למרות שהיה אסיר ציון; חברת הכנסת גוטליב הייתה מדריכת תותחנים; חברת הכנסת גלית דיסטל הייתה מש"קית ת"ש בחיל האוויר; חבר הכנסת ואטורי היה מפקד צוות חילוץ מסוקים; השר אופיר סופר היה קצין מעוטר בצל"ש; גם חבר הכנסת אריה דרעי שירת, ברבנות הראשית.
כבוד השר יואב בן צור היה קצין בחיל החינוך; השר משה ארבל היה בפיקוד העורף ואז תובע בפרקליטות הצבאית; חבר הכנסת והשר אוריאל בוסו היה קצין העיר; חבר הכנסת יוסי טייב שירת בגבעתי; חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת פינדרוס גם הם שירתו בצה"ל. נתתי לכם רק מדגם, אוקיי?
סליחה, כבוד השר מרגי, כל הכבוד. כבודך במקומו מונח.
ואני רוצה להגיד לכם שלחשוב שהאנשים האלה, שנתנו מעצמם למדינת ישראל, שבאמת ראו בזה שליחות, בשירות הצבאי, יעמדו פה היום להצביע על החוק הזה בזמן מלחמה, כשחיילים נהרגים מדי יום וחיילים פצועים ממלאים את בתי החולים ולצה"ל חסרים חיילים, ויצביעו על החוק הזה. איזו בושה למדינת ישראל. ואני רוצה להגיד לכם, אין הבדל בין דם לדם. הבת שלי אתמול סיימה טקס י"ב, היא עומדת להתגייס לצה"ל. זו זכות עצומה. והדם שלה שווה לדם של כל אחד במדינה הזאת. לא יכול להיות שהיא תלך לצבא ומגזר שלם לא ילך לצבא. ואני רק רוצה להגיד, חבר הכנסת אושר שקלים, שאני מכבדת. אני יודעת – – –
רגע, אני מדברת עם חבר הכנסת אושר שקלים. אני רוצה להגיד לך – – –
רגע, אני מדברת איתו. אני רוצה להגיד לך, אני יודעת שאתה בן אדם רגיש, אני ראיתי אותך עומד מעל הדוכן הזה עם דמעות בעיניים גם בנאום הבכורה שלך וגם בהזדמנויות אחרות. הקשבתי בקשב רב. יש לך לב בתוך הגוף שלך. אני מציעה לך לחשוב טוב ולחזור בך ממילותיך. אב שכול, רמטכ"ל במדינת ישראל – זו לא העת להשתמש במילים כאלה. זו בושה וחרפה, ואתה חצית קו אדום.
ואני לא מהמהללים של אנשים אחרים, אבל אתה טעית במילותיך. תודה רבה.
506 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.