קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אל דאגה, לא צריך לעשות. אני משכנעת את המשוכנעים.
עם ישראל הנכבד, אני מקדישה את הנאום הזה לך, הבן שלי, מתנאל גוטליב. מתנאל, מהבוקר אומר לי: אימא, למה את מצביעה בעד דין הרציפות? איך את עושה את זה? איך את עושה את זה? למה את עושה את זה? ניסיתי להסביר לו, ואני רוצה להסביר את זה למתנאל גוטליב ולהרבה מתנאלים גוטליבים, בנים-של ובנות-של, אוהבי ואוהבות הארץ הזו, שרוצים להבין מה קורה בכנסת ישראל, ובטח רוצים להבין האם חוק הגיוס עולה היום להצבעה.
אני רוצה להדגים פה את תפארת הצביעות המכוערת של הפוליטיקה בכלל ושל עניין חוק הגיוס בפרט. עם ישראל הנכבד, חוק הגיוס לא עולה היום להצבעה – ארבעה סימני קריאה. מה עולה להצבעה? מקום שבו בג"ץ מתערב במציאות הכה מורכבת, כה מורכבת, באמצעות התערבות פסיקתית במרקם המורכב כל כך של גיוס חרדים – שלא תתבלבלו, אני לא אצביע לחוק גיוס שקובע מכסה של 1,750 חרדים כמו שגנץ הצביע בקריאה ראשונה. לא קורה. גם לא 3,000. זו לא אני. אנחנו מצביעים היום להחזיר את החוק לאותה נקודת זמן, והמשמעות היא שזה חוזר לוועדה להכנה לחקיקה. תשמעו, אני חשבתי שצריך להוריד את זה מסדר-היום. נפגשתי עם נתניהו, נפגשתי עם גורמים בכירים בתוך הקואליציה ושכנעתי אותם בדרכי שלי. הסברתי להם.
תקשיבו, את המצב המשפטי הקיים – שמעתם פה כל מיני דברים מופרכים מצד אנשי האופוזיציה. אז אני רוצה לעשות לכם סדר. חוק שירות הביטחון קובע גיוס – נותן סמכות לפוקד במשרד הביטחון את מי הוא מגייס ואת מי הוא לא. יש כל מיני כללים, קביעות, קביעות מורכבות, תתי-קביעות שבסמכות הפוקד. הייתה החלטת ממשלה בהתייחס לפטור כזה או אחר לקבוצה החרדית, וההחלטה הזו, תחזיקו חזק, היא פקעה ב-1 במרץ 2024. אז ההחלטה פקעה ב-31 במרץ 2024, אנחנו בלי חוק, ואנחנו גם בלי החלטה, ובעצם, הפוקד צריך לגייס את כולם, אבל הפוקד לא יכול, לא כי הצבא לא צריך חיילים – הצבא צריך חיילים ולוחמים גיבורים – אבל מערכת הביטחון, כשאני הייתי בבג"ץ שמעתי באוזניים האלה שלי את מערכת הביטחון אומרת: אנחנו יכולים לגייס 3,000. אנחנו בזמן מלחמה, אנחנו לא מצליחים להיערך לזה. אנחנו רוצים להיערך לזה. אנחנו רוצים להתאים את החילות, את הגדודים, איך שלא תגדירו את זה, לקבוצה החרדית. אנחנו יכולים 3,000 בשנה הזו. חשבת, זה מה שאמרו בבג"ץ, ובג"ץ בעצמו הציע 3,000 בהקשר הזה.
ופה, אני אומרת לכם, תראו מה זה. אנחנו נמצאים בוואקום משפטי אדיר. אין לנו חוק ואין לנו החלטה, ובעצם המציאות היא שחרדים מתגייסים מטעם עצמם. כבר גויסו 1,200 בשלושת, ארבעת החודשים האחרונים, מתגייסים מטעם עצמם, רוצים לקחת חלק בלחימה, במלחמת המצווה הזו; מבינים בעצמם שאנחנו לא נמצאים ב-7 לאוקטובר. אבל אנחנו לא משנים סדרי בראשית תחת לחץ וסד זמנים. אנחנו רוצים גיוס לכולם.
אז תקשיבו טוב, הצביעות הזו לא מרשימה אותי. אני רוצה להגיד לכם מי היה מרוויח מזה שאני הייתי היום נמנעת. אדוני היו"ר, סליחה, אתה יודע מי היה מפסיד היום – מי היה מרוויח, סליחה – מזה שאני לא הייתי מצביעה בעד חוק הרציפות, אם הייתי נמנעת מחוק הרציפות. מי היה מרוויח? אתם יודעים מי היה מרוויח? השב"כ. השב"כ היה מרוויח. אמ"ן היה מרוויח. המטכ"ל היה מרוויח ואמ"צ היה מרוויח. אלה הגופים שנמצאים בוועדת חוץ וביטחון שאני בין הבודדות שלא עושים להם חיים קלים. שלא עושה להם חיים קלים.
העונש הלא-מידתי שלי על הימנעות מהצבעה לדין רציפות שלא קשור לחוק הגיוס – מתנאל גוטליב, בני האהוב והיקר, אין חשוב מזה שאני אשב בוועדת חוץ וביטחון ואקדיש את זמני ומרצי לדאוג, לבדוק, לפקח על שיטות הלחימה, פעולות הלחימה, ושאוודא שכל הגופים הללו עונים לנו על השאלות הללו ולהוביל אותנו לניצחון. לא הכול מושלם, אבל את חוק הגיוס אנחנו נשפר לטובת מדינת ישראל.
576 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.