קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי לאופוזיציה, למעלה משני עשורים דיברו גבוהה-גבוהה בסיסמאות נבובות על גיוס חרדים לצה"ל, אבל בפועל לא גייסו אף אחד. שמעתי על משאיות, מריצות, אוטובוסים – כמה התגייסו בפועל? דיברו – מאה. כמה גייסו, שני עשורים? אפס.
החוק שאתם העברתם, שאתם העברתם, הוא לא מוסרי ולא ערכי, אבל אתם העברתם אותו.
תן לי לסיים. אנחנו, בעזרת השם, נעשה את השינוי. אני, יחד עם חברי הכנסת גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה – העברנו את חוק המשרת, שאומר פשוט: שירת – קיבלת, לא שירת – לא קיבלת. אבל אומרים אמת, כי זה רגע האמת.
היום במדינת ישראל, בכל מחזור גיוס – במחזור הגיוס של הבת שלי שסיימה י"ב עכשיו, באשקלון, יש 150,000 אנשים עם פוטנציאל גיוס צבאי או שירות לאומי. כמה מתוכם מתגייסים? 75,000 בלבד, כאשר כל הלא-מתגייסים שווי ערך למתגייסים – במחיר למשתכן הם עומדים ביחד; בסבסוד ללימודים, אם חרדי מקבל 12,000 ללימודים, כמה מקבל סטודנט לרפואה ערבי? 50,000 שקל לשנה.
בשירות המדינה, למי יש תיעדוף? אני הייתי בשירות המדינה. יש תיעדוף – – –
לכן אני אומר, אנחנו – מדינת ישראל צריכה לאתחל מחדש. וצריך להיות בצורה חדה וברורה: שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת. זה נכון למחיר למשתכן, זה נכון ללימודים אקדמיים. מדינת ישראל צריכה לתעדף בשירות המדינה את מי שמשרת.
ודבר נוסף – אנשים שחיים ביישובי ספר, המדינה מעניקה להם הטבות במס כי הם מסכנים את עצמם. הם השכפ"ץ שלנו. מה עם אותם מילואימניקים שכל שנה כבר לא עושים חודש, לצערי – חודשיים ושלושה, ולכן גם נוסיף להם – – –
לכן אני אומר, בואו נסתכל על החיילים. הגיע זמן אמת. הגיע הזמן שכל 75,000 האיש האלה, כולל ערבים, שהם הרוב, ישרתו שירות אזרחי. אין סיבה שסטודנט לרפואה יקבל 50,000 שקל תקצוב לשנה ולא יתרום בכפר שלו, בבית החולים שלו.
את החוק הזה, השוויוני הזה, בתמיכת כל חלקי הבית, נעביר. ותזכרו את הסיסמה הפשוטה וההגונה והאמיתית: שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת.
317 מילים של משה סעדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.