קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני חושב שגם אתה צריך להתנצל. היא לא פרלמנטרית שמדברת לא לעניין.
מוישה, אני רוצה להתחיל. אדוני, תלחץ. מוישה, אני לומד להכיר אותך. אתה מתנגד למה שקורה הערב, אבל – –
– – אבל בסדר. אתה רוצה להגן על המפלגה שלך – חבל. לא מתאים לך. אתה ועוד הרבה אנשים טובים בליכוד, הערב הזה אתם מתגרדים באי-נוחות, כי לא נעים לכם, ועזוב מה היה.
דין הרציפות על חוק הגיוס שיעלה יותר מאוחר הלילה להצבעה הוא נקודת מפנה בחברה הישראלית, במדינת ישראל. זה שיא הצביעות וכפיות הטובה של מדינה ללוחמיה, גם לבנים שלך וגם לבנים שלי, סעדה. כשהסוגיה הזאת הופכת להכרח, לצורך קיומי, צורך שהגורמים המקצועיים – צה"ל מגיע אלינו ואומר: אנחנו צריכים עוד חיילים – ברגעים האלה ממשלת ישראל וראש הממשלה בוחרים לעשות פוליטיקה בגרוש. תתביישו לכם. אין מילה אחרת אלא להגיד לאנשים האלה: תתביישו על מה שאתם עושים. ממשלה של פשלונרים. ימין אתם? איזה ימין ואיזה פשלונרים אתם. אם הייתם אנשי ימין אמיתיים, יודעים שבשעת מצוקה אומרים לכולם: קומו, תתגייסו, ולא עושים שטיקים ולא עושים טריקים, ולא בוחרים בכיסא. ואם צריך – אם אני הייתי במקומך, תאמין לי, היום הייתי מצביע נגד, חד וחלק. בלי לעשות – לא מעניין אותי שום דבר. זה המדינה שלנו. זה החיילים שלנו. אלה האנשים שבמקום להקל עליהם, לוקחים עוד משקולת, שמים להם על האלונקה. אלה אנשים שאחרי חצי שנה מקבלים עוד שלושה חודשים למילואים, ואנחנו כאן מתעסקים בפוליטיקה. תתביישו לכם, ממשלת ימין. ממשלת ימין.
תראו מה קורה בצפון. תראו מה קורה בדרום. הממשלה הזאת, שמתגאה בזה שאנחנו הלאומיים – תתביישו לכם, כל חבר וחברת כנסת היום מהליכוד, ואני לא אגיד שמות, כי אני מכבד אותם, בכל זאת, שעומדים במסדרון ואומרים לנו: זה חוק שפל, זה חוק שאסור לו לעבור – –
– – שיושבים כאן ומצביעים לחוק הזה. זה איום ונורא.
אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: זה לא הוגן לאנשים שמתגייסים, שנותנים את נשמתם, שבאים הביתה והעסק שלהם קרס, והם מקבלים צו ורצים להתייצב. ואתם כאן יושבים, חבריי מהליכוד וממפלגות אחרות, מגלגלים עיניים, מספרים: גם אנחנו היינו בצבא. אז מה אם הייתם בצבא? החובה שלכם לתקן את החברה הישראלית בשעת משבר; החובה שלכם להגיד: כולם מתגייסים. והחובה של מנהיגי החרדים להבין סוף-סוף שהם חלק מהמדינה הזאת, ומי שיוכל להתגייס – שיתגייס. אנחנו לפני רגעים דרמטיים. אם משהו, חס ושלום, יתפתח בצפון, מי יצא להילחם שם, סעדה? מי יצא? הבן שלך יצא.
אחרי הפעם הרביעית. אז תחוס עליו, בשביל כבודה של המדינה.
400 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.