הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, חבר הכנסת בליאק, היום היה שר האוצר – הופעת אורח; לא ענה על שאלות, איחר ב-45 דקות.

וכל מה שרצינו זה לטלטל את בצלאל, כי באמת, אני שומע אותו פה. הוא יורה נתונים כאילו אתה עכשיו מדינה מס' אחת ב-OECD, כאילו אתה – פשוט מהסוף. הבן אדם פשוט לא במדינה. אתה מצרף לזה את היהירות והשחצנות שלו – זה משהו, באמת, פשוט חוויה לא נעימה, אבל אני שם את זה בצד, כי אני שמעתי את חבר הכנסת סעדה צורח פה וקם, ואתם העברתם: אני לא אצביע ראשונה ושנייה-שלישית – –

– – ואתה כבר – בטכניקה, אתה כבר יודע איך זה יצא בטכניקה של ההצבעה. ואתם העברתם.

ואני תוהה: תגיד, אנחנו צריכים לשכנע אתכם בכלל להעביר את החקיקה הזו או לא להעביר את החקיקה הזו? באיזו מדינה אנחנו חיים? כמה עוד עם ישראל צריך לסבול כדי שצמד המילים "שוויון בנטל" יצא כבר מהפוזיציה הפוליטית? אתם שומעים את זה ונחרדים. ואז אתם שומעים, חבריי חברי הכנסת לאופוזיציה, את המילה שכולנו הרגשנו בה לפני 7 באוקטובר: את ההכלה, את ההבנה, את השיח.

כמה זה היה חסר לי כשפירקתם לנו את הכנסת ואת המדינה ברפורמה המשפטית. וואו, ממש הכלתם אותנו. חבר הכנסת סעדה אישית בא לדבר איתי ולהסביר לי כמה זה חשוב, כמה זה מהותי, כמה אתה נכון לפשרות. באמת, אתה ורוטמן, אני רוצה לומר לכם תודה, כי באמת מגיעה לכם המילה תודה, מעבר לחג שמח. אני רוצה לומר לך תודה שהכלתם אותנו, שקירבתם לבבות, שהייתם נכונים לפשרות, שידעתם שזה כרוך במחירים. איזה נחמדים אתם, איזה כיף זה.

אבל השוויון בנטל הוא קו, בעיניי, שמדרג או משווה – או לא משווה, מפריד – בין שלטון הפריבילגים, ישראל הראשונה, לבין אלו שקורסים תחת הנטל. אתם, בסדר שתלכו לעבוד; אני, בסדר שהייתי חמש שנים בצבא, עשרות אם לא מאות ימי מילואים. זה בסדר גמור. מי יעסיק חייל מילואים שמשרת 80 ימים בשנה? למה אתם לא חושבים על זה? למה זה נראה לכם נורמלי? למה אני צריך לעלות בכלל לשכנע אתכם, לבקש מכם, שתישאו בנטל?

כשאני התגייסתי לצבא – ואני בטוח שכולם – הייתי גאה, אני חיכיתי לזה. לא היה לי חצי ספק שאני חותם קבע. זו גאווה לשרת את המדינה שלנו, זה לא עול. אני לא צריך לדרוש בכלל שוויון, זה צריך לבוא מכל אחד ואחד מכם. ואם אחרי 7 באוקטובר, אחרי 76 שנים שעשו חטאים, בסדר, ובן-גוריון ו-2020, ואתם העברתם בראשונה ובשנייה – מה זה השטויות האלה? תתעוררו כבר על החיים שלכם. על מה אתם מדברים? זו זכות, זו לא חובה. לא צריך לשכנע אתכם.