קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, אני רוצה להתייחס בכמה מילים לתחקיר המטלטל של העיתונאי רביב דרוקר על פועלה של שרת התחבורה, או שמא נקרא לה "שרת החבורה".
אין מה לומר. כל מי שראה את התחקיר – גילה, הבנתי שגם את נקלעת לאירוע, גם את חטפת, אבל בואו נגיד, יש עוד הרבה אחרים כמוך – אי-אפשר שלא לקבל גועל, ובואו נגיד, מיצי הקיבה עלו לי מהבחילה בעקבות התחקיר.
עכשיו תראו, אנחנו לא מופתעים. ברור לנו שיש בעיה אמיתית בממשלה הזו, של עבודה מקצועית, של שירות ציבורי, של מינהל תקין. הכול אפשרי – אפשר לבזוז, אפשר לחגוג. לא הופתענו באמת מכמות הביזוי של השירות הציבורי. מה שעניין כאן, שזה כבר לא עניין של מי תומך בליכוד, אלא העניין הוא מי בעצם תומך בשרת החבורה – האם יש לה מתפקדים באותה עיר או לא. זאת אומרת, עיר ליכודית כמו קריית שמונה, נגיד, שבה רובם מצביעים לליכוד, היא לא נכנסה לרשימה שלה, כי אביחי, ראש העיר, הוא לא פוקד לה. אז העיר הליכודית קריית שמונה, כשהגיעה עם תוכניות, לא נספרה.
עכשיו, ברור לי שגם אנשים מהליכוד – ואני מסתכלת עלייך, אבל מניחה שאת לא לבד, גם הם קצת קיבלו בחילה מהעניין הזה. עדיין, הינה, אני אומרת לכם, מכיוון שהייתה לי איזו שנה בוועדה לביטחון הפנים, ברור שהחוקר הכי פשוט, שסיים עכשיו קורס חוקרים, מבין שבתוך האירוע הזה יש עבירות של הפרת אמונים – כמובן לכאורה, זה ייבדק – ופרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה חייבים לפתוח בחקירה על הפרת אמונים. חייבים, כי הרי אין היגיון בזה. נתחיל ממושב זכריה, לדעתי, עם המדרכה – – –
לך זה ברור. איך יכול להיות הרי שמורידים את כל המדרכות ביישוב, אבל לאותו פוקד של מירי לא הורידו את המדרכה? אם זו לא הפרת אמונים, אז מה היא הפרת אמונים? מה זה? הרי אין פה שום דבר הגיוני. איך יכול להיות?
מה שמדהים, אגב, מה שראיתם, כשהיא מקבלת החלטה – אני לא יודעת אם ראיתם את הדף, את זה את מכירה מצוין – אחרי החלטה של המשרד היא כותבת – ואני כתבתי כדי שאני לא אשכח – היא כותבת בכתב היד שלה: בהתאם להחלטת הדרג המקצועי. אין שום החלטה של הדרג המקצועי, אבל היא הוסיפה את זה בכתב. זה לא הפרת אמונים? ברור שזה הפרת אמונים. אל תגידי לי, אני אגיד לך. הסיפורים על המדרכות, על זה באמת אין מה לומר.
רגע, חכה, לא הספקתי אפילו להגיד מילה על היהלומים.
אוקיי. אז תן לי עוד דקה אחת על יהלומים, כי בסוף – – –
אתה יודע, בדיוק עכשיו דיברתי עליך, כן, שאתה איש יקר.
אז תן לי רק להגיד משהו על יהלומים.
לא לא לא. עכשיו דיברתי עליך. תגיד לעוזר שלך, הוא יגיד לך.
מילה על היהלומים. תשמע, תחבורה זה לא חלוקת ממתקים. זה לא. זה מציל חיים. החלטה איפה לשים כביש, איפה לשים מעקה בטיחות, איפה לשים רמזור – עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד למשרד שאת עומדת בראשותו, זה מציל חיים. אנשים יכולים לחיות או למות בעקבות החלטות של משרד התחבורה. ולכן אני רוצה לסיים את זה בנימה קצת יותר רצינית. נכון, התרגלנו לזלזול בשירות הציבורי, ומכונת הרעל כבר עובדת על יהונתן יוסף, וכבר הוציאה עליו דברים. אבל כל אדם מכם שהולך לישון בלילה, בעיקר בצד הזה, צריך לחשוב: אם החלטות כאלה מתקבלות אך ורק בגלל שפוקדים לה לליכוד, באמת באמת אבדנו. לא, אני לא מוכנה לקבל שכולם ככה. לא כולם ככה.
540 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.