קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע קיימנו בנגב את כנס הנגב, שדן בנושא ההריסות שהממשלה מאשרת בנגב בגיבוי של ראש הממשלה והשר בן גביר. שמענו את הקול של התושבים שלנו ומה אנשים רוצים אחרי שב-7 באוקטובר היישובים שלנו ספגו רקטות. 20 אנשים מהחברה הבדואית בנגב נהרגו, ואת ביקרת שם, מכובדתי השרה. לאנשים גם אין מיגון שם.
הביאו למקומות ספציפיים, למוסדות ציבור וכו', אבל בכפרים הלא-מוכרים אין מיגון כמעט בכלל. אבל לא זאת הסוגיה העיקרית. הסוגיה העיקרית והבעיה הספציפית והמרכזית אצלנו היא נושא הקרקעות, נושא ההריסות שמבצע השר בן גביר בלי לשוחח עם אנשים. ומה האנשים רוצים? אנשים רוצים שמישהו ידבר איתם, לא להרוס ולהציב להם אלטרנטיבה אחת. אי-אפשר לנהל את הנושא הזה באופן חד-צדדי. אנחנו רוצים שהמדינה תפסיק את ההריסות אצל הבדואים ותנהל איתם שיח, זה מה שאנחנו רוצים. האזרחים והבדואים הם אזרחי המדינה. אין לנו ממשלה אחרת. לכן אני מבקש מכל הגורמים בממשלה להסתכל על החברה הבדואית בצורה שווה. אנשים רוצים פתרונות.
ברשות הבדואים, בקנה שלה יש שמונה יישובים לא מוכרים או מקבצים שהמדינה רוצה להרוס. אני פונה מכאן לכל מי ששומע אותנו, גם ללשכת ראש הממשלה: לא להרוס את היישובים של הבדואים. אנחנו רוצים שרשות הבדואים תיתן פתרונות לאנשים.
דרך אגב, אצל משפחת אבו עסא עובר התוואי של כביש 6. אנשים לא מתנגדים לכביש. אנשים רוצים פתרון שמתאים לאופי החיים שלהם. אי-אפשר להגיד להם: תעברו לאום-בטין כאשר הם רוצים את שכונת אל-מטלה מזרחית לתל שבע. ולכן, אנחנו דורשים שהממשלה תתייחס לחברה הבדואית בצורה שווה, תפסיק את ההריסות, תכיר בקרקעות של הבדואים ותכיר גם בכפרים הלא-מוכרים. תודה.
248 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.