הרע במיעוטו.
טריפוליטאית.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגיעו אליי בשבועות האחרונים עשרות תלונות מהציבור בנוגע לתחבורה הציבורית. תלונות על הקנסות הלא-מוצדקים שהאזרחים מקבלים בגלל שלא הצליחו לתקף את הנסיעה באוטובוס – תקלה מוכרת בחודשים האחרונים. בשבוע שעבר השתתפתי בדיון בוועדה לפניות הציבור שעסקה בנושא. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פינדרוס קיים ארבעה דיונים בנושא, והוא מתייחס ברצינות, אבל בתכלס, כמו הרבה דברים אחרים שמדברים עליהם פה, לא השתנה דבר – הציבור ממשיך לקבל קנסות, ובחלק גדול מהמקרים הקנסות לא מוצדקים.
למשרד התחבורה וחברות האוטובוסים ידוע שיש תקלות רבות ביכולת לתקף דרך האפליקציה או הרב-קו. זו בעיה מוכרת, שנובעת מהשיבושים ב-GPS בעקבות המלחמה, ונאמר בוועדה – נציגי המשרד – שייקח כמה שבועות כדי לתקן את הבעיה. ואני שואל, מה עושים עד שפותרים את הבעיה? ממשיכים לחלק קנסות.
עכשיו, חשוב שתכירו את הנתונים: חברות התחבורה הציבורית חילקו בשנה החולפת קרוב ל-250,000 דוחות.
250,000 דוחות. אני רוצה לדייק במספר – –
– – 238,146 דוחות חולקו.
הרווח של חברות התחבורה – 24 מיליון שקלים. תוסיפו לזה נתון של 270% תלונות כנגד פקחים. מישהו צריך להתייחס לנושא.
יפה. תודה רבה.
אז אנחנו מדברים על מלחמה, ואנחנו בזמן מלחמה, ואין מי שישמע את האזרח הפשוט – –
– – ואני בא לכאן להשמיע את הקול שלו. והאבסורד – יודעים שיש תקלה, בוועדות מדברים על התקלה, אבל יש הנחיה עדיין לתת קנסות למי שלא מצליח לתקף את הכרטיס. מי שמשלם על אותם הדוחות הם בני נוער, אזרחים קשי יום. והכי אבסורד – אזרחים ותיקים וחיילים, שיש להם פטור מחובת תשלום, אבל צריכים לתקף במכשיר שלא עובד ובאפליקציה שלא זמינה. אז כמו שאמרת, כבוד היושב-ראש, מי שעלה ולא יכול לתקף את הכרטיס, אין לו דרך אחרת לשלם על הנסיעה, ואז הוא פוגש את הבקר, והוא משלם 100 שקלים. ומי שמרוויח מכל הסיפור, כמו שאמרנו, אלה אותן חברות שהן גם אחראיות על אותם בקרים. החתול שומר על השמנת. אז למרות שאנחנו עסוקים במלחמה, אפשר וצריך לטפל בחיים עצמם. לאזרח הקטן נמאס לשלם בגדול. תודה רבה.
אז אולי אפשר, אדוני היושב-ראש, לפנות במשפט אחד לשרת התחבורה ולבקש ממנה בקשה מאוד פשוטה: חיילים וקשישים מעל גיל 75 גם ככה לא משלמים על תחבורה ציבורית – –
– – והם מקבלים קנסות. אולי תצא הנחיה עד שהנושא ייפתר, והשרה תמנע את העוולה הזאת לציבור. תודה רבה.
364 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.