תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, היום היינו עדים למחזה אכזרי, סדיסטי, של הרס עשרות בתים בוואדי אל-ח'ליל ליד צומת שוקת, משפחת אבו עסא. חבריי חברי הכנסת היו שם, יוסף עטאונה וואליד אלהואשלה, וראשי רשויות והמשפחות עצמן.
האמת שהתושבים של הבתים האלה הסכימו להסדר, הם מסכימים לנוע למקום אחר. המדינה צריכה ליישם, לבוא לקראת, כדי לא להרוס ולזרוק סתם אנשים. ומה אתה רואה? הודעת מלחמה, הודעת ניצחון של השר העבריין בן גביר על הרס בתים. האיש שותק כשיש נרצחים, גם נרצחים יהודים וגם נרצחים ערבים. שותק. 70 נרצחים בחברה הערבית, עלייה ברורה בנרצחים בחברה היהודית – והוא הורס ונכשל, נכשל והורס, ושותק מול ארגוני הפשיעה, שעושים ממנו פורפרה. עושים ממנו פורפרה, והדם ברחובות.
האיש הוא חלק מהמחדל, ממשלת מחדל, כישלון. נכשל. הוא וממשלתו נכשלו בכל דבר: בפשיעה וברציחות – כישלון; בתכנון – כישלון. משפחות אבו עסא רצו לעבור, היו דיבורים על הסדר, על מעבר – חדוות ההרס היא הבעיה. גם בעין חוד הייתה הריסה, במע'אר הייתה הריסה. אנחנו רוצים שהדיבור איתנו – ואנחנו אומרים את זה כבר שנים – יהיה בשפת התכנון, לא בשפת הדחפור. אפשר וצריך, אחרת התוצאה תהיה קשה מאוד.
יכול להיות שהממשלה הזאת והשרים הספציפיים האלה – בגלל שהם חלק מהכישלון ההיסטורי המחפיר והמחדל הנורא והעובדה שבאופן מחפיר הם אחראים למותם של אנשים – הם רוצים להתגרות בציבור הערבי כקורבן הזמין ביותר ולהרוס את בתיו ולא לטפל ברציחות ובפשיעה. תודה רבה.
225 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.