כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ימים קשים עוברים עלינו בגלל דבר אחד – בגלל ממשלה שלא מתפקדת, שלא ממלאת את חובתה כלפי האזרחים שלה. כלל האזרחים נאנקים תחת העוני; יוקר המחיה משאיר ילדים ותינוקות בלי ארוחה בבית. עדיין אפשר להמשיך, אבל יש עוד דבר בסיסי, שזה החיים, גזלת החיים, תרתי משמע.
הממשלה הכושלת הזאת, לצערי הרב, מי שמחזיק בה זה האדם הכי נכשל, והוא מחזיק את הממשלה ואת המדינה בידיים שלו, וכולם משתחווים לו: אמרכ יא סידי – רק מה שתרצה. הממשלה מחפשת תמונת ניצחון בכל מחיר, ובן גביר מביא לה את הניצחון הזה בזה שהוא כל כך שמח על רצח ערבים ועל הריסת הבתים של הערבים. יותר מ-70 נרצחות ונרצחים בחברה הערבית – הגענו למצב כזה שיש ימים שיש בהם שלושה וארבעה נרצחים באמצע היום, בכביש הומה אנשים ומלא במצלמות. כבר אין רתיעה, כי הם בטוחים שהם לא ייתפסו, ואם הם נתפסים אז יכניסו אותם לכמה ימים ואחר כך משתחררים, אז למה לא?
הנגב, ששילם מחירים מאוד כבדים במלחמה האחרונה הזאת – ואני מקווה שהיא תהיה באמת האחרונה ושאחריה יבוא שלום, שייתן שקט ואפשרות לחיים טובים ומכבדים ומכובדים לכולנו – הם שילמו בחיים שלהם, לא רק בבתים שלהם. הם עדיין משלמים. ומה המדינה גומלת להם? גומלת להם בהריסת בתים. אפילו הילדה שקיבלה מכה מהנפילה, אמינה, היא עדיין בבית החולים, ועל הבית שלה יש צו הריסה.
המשטרה לא מסתפקת בזה. היום בבוקר, 47 בתים בוואדי אל-ח'ליל למשפחת אבו עסא – תגידו לי, מה אשמתם? שהם רצו קורת גג?
זאת כל האשמה שלהם? הם ויתרו, היו מוכנים לעבור.
אבל בערבית אומרים: (אומרת בערבית ומתרגמת.)
253 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.