קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדובר הקודם היה כאילו הזמנה לדברים שאני אומר כאן, דברים לא חדשים, אבל צריך לומר את זה אחת ולתמיד: הטענה כאילו ראש הממשלה – כאילו אנשי הימין מפקירים את החטופים בכוונה – היא עלילת דם בזויה ושפלה. היא הדבר הכי אנטי-פטריוטי שאפשר לעשות כעת. כמה צעקו כאן, אדוני היושב-ראש, על תיאוריות קונספירציה למיניהן, כאילו בכירים במערכת הביטחון שיתפו פעולה בזדון בטבח הנורא. אדוני היושב-ראש, להגיד שהעומד בראש המדינה מונע שחרור חטופים בגלל פוליטיקה זו עלילה בזויה פי כמה.
אל יחיא סנוואר אין טענות, הוא רוצה עסקה. רק אצל ראש הממשלה השיקולים הם פוליטיים. ביידן? בכלל מלאך משמיים. הוא הרי אמר שהוא ציוני, ביידן. הוא ממש אמר את זה בקולו, הוא הרי חיבק את אביגיל הקטנה, באמת. אכן צריך להודות לביידן על החימושים, אבל כל ישראלי עם מינימום, מינימום, של פטריוטיות צריך לומר בפה מלא: הממשל האמריקאי משחק משחק מלוכלך: מצד אחד חימוש, מהצד השני מונעים מאיתנו להכריע את ממשיכי הנאצים; מצד אחד מחבקים את אביגיל, ומהצד השני שומרים על החוטפים של אביגיל; מצד אחד מגנים את האנטישמיות, אבל דואגים תמיד לאזן. את האמת חייבים להגיד: הממשל בארצות הברית נלחם כרגע רק על דבר אחד: על הבית הלבן, וזאת בשעה שאנחנו נלחמים על הבית. אבל לביידן אין שיקולים פוליטיים. אין; רק לנתניהו ולערלי הלב מהימין שלא מוכנים להיכנע במלחמה הזו – רק להם יש שיקולים פוליטיים.
חבריי, אנחנו עם אחד, לא יעזור לכם. אי-אפשר לברוח מהגורל היהודי. בעיני היטלר-סנוואר אנחנו אחד. בבארי וביצהר, בתל אביב ובירושלים וגם בקמפוסים בארצות הברית. אי-אפשר לברוח מהגורל היהודי.
מנהיג שמסרב לעסקה שמשמעותה כניעת ישראל לרוצחי ילדינו ואונסי אחיותינו, עסקה שתשאיר את המפלצת הנאצית מילימטר מהעוטף ומשדרות ותהפוך את יחיא סנוואר לסלאח א-דין על כל ההשלכות שיש לדבר הזה על השכונה שבה אנחנו חיים, הוא מנהיג אחראי, שרואה את טובת המדינה לדורות ולא נכנע לפופוליזם זול.
הנופלים ציוו לנו במותם ניצחון. הדרך לשחרור החטופים עוברת דרך הכרעה וניצחון. דור הניצחון דורש ניצחון. אני מחזק מכאן את ראש הממשלה מול כל הלחצים, ואני קורא לשאר חברי קבינט המלחמה, לאחינו באופוזיציה ולכל מי שהמדינה היקרה שלנו חשובה לו להתייצב ולסייע גם במערכה המדינית עד הניצחון המוחלט שבוא יבוא. תודה רבה.
346 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.