קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, הנשיא ביידן אינו אנטישמי. הוא גדול ידידי ישראל נשיאי ארצות הברית. הוא ידיד העם היהודי ומדינת ישראל – אני אומר את זה בקול צלול וברור. כך העיד על עצמו בנאום שנשא: לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני. אני ציוני. ציטוט. האם כל חברי הכנסת היהודים בבית הזה מכריזים: אני ציוני? התשובה היא לא. תחשבו בעצמכם.
אתם, חבריי חברי הכנסת מהקואליציה והממשלה הרעה הזו, אין לכם הכרת הטוב. כאן למעלה ביציע אורחים יושב טייס חיל האוויר. אינני מכיר אותו. בדרך למליאה שוחחנו כמה מילים. תשאלו אותו איזה מטוס הוא הטיס, על איזה מטוס הוא טס. מי סיפק את המטוס שהוא טס עליו ושמר על ביטחונכם – האיש שיושב שם עם החולצה האדומה, אינני מכיר אפילו את שמו. זו המדינה, ארצות הברית, שמספקת לנו נשק, מטוסים, תחמושת, סיוע כלכלי, כספי. איזה חוצפה יש לכם. זה הנשיא ששלח נושאת מטוסים כדי להרתיע את החיזבאללה עם המילה המפורסמת והאצבע המאיימת: Don’t.
אבל אודה על האמת, אתם, חברי הכנסת בקואליציה, אינכם אשמים; ראש הממשלה נתניהו אשם. לאחר שסיכם עם הנשיא ביידן על שליחת משלחת לוושינגטון, ביטל אותה. את מי אתה מאשים, אדוני ראש הממשלה? נשאלת השאלה מה אתה עושה, נתניהו. לאן אתה מוביל את מדינת ישראל? קריסת היחסים עם הגדולה בידידותינו. תאשים את עצמך, נתניהו – אתה הקברניט, כפי שאמרת בנאום המפורסם, אז אתה אשם. אתה נושא באחריות.
היכן הכרת הטוב? להאשים את הנשיא ביידן באנטישמיות? אין לכם בושה? והינה מגיע הכוכב התורן בן גביר: "הבחירה של הנשיא ביידן מנגד, להימנע מלהטיל וטו על ההחלטה מצידה של ארצות הברית, מוכיחה כי הוא לא מעמיד בראש סדרי העדיפויות שלו את ניצחון ישראל והעולם החופשי" – באמת? "אלא את שיקוליו הפוליטיים" – מאור הגולה, בן גביר. השר שיקלי: "אנחנו לא עוד כוכב בדגל האמריקאי". יש לי חדשות לשר שיקלי: ללא ארצות הברית יקשה על מדינת ישראל להתקיים ולשרוד. והינה, הגענו למצב שבו אנחנו מוחרמים על ידי רוב מדינות העולם, הגדולות בידידותינו – גרמניה, ארצות הברית. נשאלת השאלה הפשוטה, אדוני ראש הממשלה: איך הגענו למצב הזה? אתה אשם.
משפט אחרון, אדוני, ברשותך. אדוני הנשיא ביידן, בשם חלק גדול בעם ישראל ואזרחי מדינת ישראל, אני מתנצל בפניך ומבקש סליחה. אנחנו מוקירים אותך ואת העם האמריקאי. תודה.
353 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.