הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול התקבלה במועצת הביטחון החלטה נבזית, מקוממת, שמשמעותה היא קריאה לישראל להפסיד במלחמה, וזאת משום שההחלטה אינה כורכת את סיום המלחמה בהחזרת כל החטופים. עם כל הכבוד לאמפתיה ולהזדהות של הקהילה הבין-לאומית עם אירועי 7 באוקטובר – – תישאר, אני צריך אותך.

– – אנו רואים שעדיין רבים מהגורמים – –

– – פשוט לא רוצים לראות את ישראל מנצחת, לרבות חלקים בממשל האמריקאי הנוכחי.

זה יפה מאוד להצטלם עם משפחות של חטופים, להתחבק, לצאת בהצהרות, אולם כאשר אנחנו מגיעים לתכלס, אנחנו חווינו אתמול בגידה בערכים ההומניים הבסיסיים ביותר, שכן מבחינתם, החג של הנאצים מהחמאס – המחבלים האלה, הארורים האלה – חשוב יותר מהחירות שנגזלה מאחינו ומאחיותינו החטופים.

מצער ביותר הוא שישנם גורמים אינטרסנטיים מתוכנו, תקשורתיים ופוליטיים, שמנצלים את הבגידה הזאת על מנת לנגח את הממשלה ואת העומד בראשה. אולם הם צריכים להבין כי מעשה הנבלה שנעשה אתמול הוא פגיעה בכל עם ישראל, ולאו דווקא אישית נגד ראש הממשלה, שכן הוא זה שמייצג את האינטרס הישראלי. אם חמאס מברכים על ההחלטה של אתמול, מה זה אומר על אותם גורמים?

לכם אני אומר, אם יש לי נחמה קטנה באירועים האחרונים זה שמי שעומד בצומת קבלת ההחלטות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם קואליציית הבסיס, שכן אנחנו רואים את ההתנהלות החתרנית של בני גנץ. הוא המריונטה התורן של הממשל הדמוקרטי, שפגע וממשיך לפגוע בחזית האחידה שאנחנו חייבים להציג. מרגע שהוא נסע לארצות הברית, חל מפנה בשיח של הממשל כלפינו. אני רואה בהחלטה של אתמול תוצאה ישירה של החתרן הבלתי-נלאה בני גנץ – שלא לדבר על לפיד המופקר – –

– – שלא מפספס כל הזדמנות להיות להקת המעודדות של אויבינו.

לסיכום, בשעה זאת עלינו להתייצב כאיש אחד, כאגרוף ברזל, יחד עם ראש הממשלה, ולגבות אותו ואת חברי הקבינט. אין כאן עניין של שמאל או ימין, אלא הפגנת סולידריות עם החיילים ועם עם ישראל, שכן זאת מלחמת קיום, ואנו חייבים לנצח בה, למרות הלחצים האדירים מבחוץ ואף הגורמים מבפנים שתוקעים לנו מקלות בגלגלים. חייבים להכריע את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים הביתה. דחוף רפיח – ובעזרת השם נעשה ונצליח.