קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני ראש הממשלה, תעצור, תעצור את זה. לא יודע אם התכוונת, לא התכוונת – תעצור. קו ישיר עובר בין ראש ממשלה שמאיים על ארצות הברית לבין חבר או חברת כנסת שיקראו לנשיא ארצות הברית ביידן "אנטישמי". כאילו שכחנו – לא את עשרות השנים שלו, את מה שהיה פה למוחרת 7 באוקטובר עם ההגעה, עם הנאום, עם נושאות המטוסים, עם התחמושות.
אדוני ראש הממשלה, כשעולה לפה חברת כנסת ואומרת על נשיא ארצות הברית "ביידן אנטישמי" – אתה אשם. אני כבר אמרתי לך כמה פעמים: כשאתה מוליך עדר לשפת התהום ואתה חושב שאתה תעצור, תמיד יהיו כאלה שימשיכו לתהום. אני מקווה שלא התכוונת שמישהו מהמפלגה שלך יקרא לנשיא ארצות הברית אנטישמי.
אני מקווה שלא התכוונת, אני רוצה להאמין. אבל תגיד, איך אתה רוצה שלא יבינו אותך ככה, כשעוד לפני ההצבעה במועצת הביטחון אתה מודיע לאמריקאים, לעולם או אולי לבייס שלך יותר מכולם, שאם ארצות הברית לא תתנגד, המשלחת לא תצא? על מי אתה מאיים? שכחת? ואחר כך אתה מתפלא שכך התייחסו לנשיא ארצות הברית, כאילו אנחנו חלק בבחירות הפנימיות שם.
זה הולך מצוין עם זה שכבר התחלתם להדליף שאולי ראש הממשלה יוזמן עוד פעם לשני בתי הקונגרס, כאילו הנזק והתמיכה שכתוצאה מזה קיבל מרוץ הגרעין האיראני – לא ברור מה עשית בפני שני בתי הקונגרס על הראש של נשיא ארצות הברית. כאילו זה נהיה אצלך הובי. חשבנו שאתה מדינאי גדול. הלוואי. אתה ראש הממשלה גם שלי, גם עכשיו, אז תגלה אחריות. חלק מהאחריות – תיקח בחשבון שאזרחי מדינת ישראל הם לא רק הבייס שעוד נשאר לך בליכוד. אזרחי מדינת ישראל כולנו – זה אנחנו, זה הילדים, זה הנכדים שלנו, אלה שהמדינה הזאת באמת יקרה להם יותר מהממשלה הזאת. תודה.
267 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.